ערך/אין קטיגור נעשה סניגור
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
אין קטיגור נעשה סניגור
דברים שנמנעו מלעשות משום דאין קטיגור נעשה סניגור[עריכה]
בר"ה כו. איתא דלא היה כהן משמש לפני ולפנים ביוה"כ בבגדי זהב משום דאין קטיגור נעשה סניגור, ושם גם מבואר עוד דין דכל השופרות כשרים לתקיעה חוץ משל פרה, מטעם שאין קטיגור נעשה סניגור, והרי פרה היתה קטיגור בחטא העגל. וכמו"כ בביאור הטעם שלא עשו עמודים של זהב בארון הברית כתבו התוס' (ב"ב י"ש. ד"ה שבהן) הטעם שלא להזכיר מעשה עגל דאין קטיגור נעשה סניגור[1]. במילי דאגדה מצינו במפרשים שג"כ הביאו טענה זו דאין קטיגור נעשה סניגור, וכמו"כ יש שהקשו[2] דאיך יתכן דהלשון עצמו אשר דיבר לשון הרע ונעשה כלי משוקץ איך הוא עצמו ילמוד בתורה ויועיל לכפרה, והא קי"ל אין קטיגור נעשה סניגור, ותי'[3] דכשבא לכפר החטא עצמו בזה ל"א אין קטיגור נעשה סניגור, וה"ה הכא בא לתקן מה שפגם בלשון עצמו, ועוד מצינו בגמ' פ"ק דקדושין ה. דהאשה מתקדשת ומתגרשת בשטר ופריך אין קטיגור נעשה סניגור ומשני מילי דהאי שטרא לחוד ומילי דהאי שטרא לחוד, ועפי"ז קו' הנ"ל לענין לה"ר.
עוד מצינו בדברי הראשונים דינים המתבססים על כלל זה דאין קטיגור נעשה סניגור, בתוס' יבמות ז: שביארו הטעם דכהן שהמית את האדם אינו נושא את כפיו, לפי שאין קטיגור נעשה סניגור.
משא ומתן מתי אמרינן כלל זה, ומתי לא אמרינן - עי' אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/שקלים/ב.
בענין הנידון אם כשבא לכפר על הדבר לא אמרינן אין קטיגור עי' חדש על הדף הנ"ל. וע"ע לענין בית עלי שהיה צד שיתכפר בזבח ומנחה, ובמצודת דוד כתב שהוא משום שאין קטיגור נעשה סניגור, וכ"כ החות יאיר שלכן בזבח ומנחה אין מתכפר אך בתורה מתכפר מדין 'זאת תורת העולה' שמקיים ענין הקרבן אך באופן שאינו הקטיגור. וע"ע ר"ה יח. בספר מראית העין שהביא ביאור זה ותמה עליו שהרי בדבר עצמו שמכפר ודאין אין אומרים אין קטיגור נעשה סניגור.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |