ערך/אין איסור חל על איסור

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי אין איסור חל על איסור

בבת אחת

כתב המגיד משנה (פ"ב מהל' איסורי ביאה ה"ב) דקי"ל דאיסור חל על איסור באיסור בת אחת אלא שלא מצא זה הדין ממש מפורש בגמרא.

אין עונש או אין איסור

פמ"ג יו"ד ק"ב מ"ז סק"ז: יש איסור ורק אין חיוב, וראיה ממה שנקבר בין רשעים גמורים. ומש"כ בשו"ת צמח צדק סי' ס"ט, קשה. (לכאורה כך כוונתו, ואולי הפמ"ג נשאר מסופק).

הריטב"א (נדרים יז.) אומר שאם נשבע ב' שבועות, כל זמן שלא נשאל על הראשונה, לוקה על השניה מדין 'שבועת שוא'.

קוה"ע סי' ל': מהרמב"ם בפיהמ"ש לכריתות, ומתוס' יבמות ל"ג, ומשו"ת צמח צדק סי' ס"ט, מוכח שאין כלל איסור (באיסור השני שלא יכול לחול על האיסור הראשון).

לרבא נדרים יז: שבועה שלא אוכל תאנים ושבועה שלא אוכל תאנים וענבים, מיגו דחייל על ענבים, חל גם על תאנים. ואע"פ שהיה אפ"ל שלא חל על ענבים כי צריך שייאסר בשניהם, ותאנים הרי לא חל כי אין איסור חל על איסור, בכ"ז אומרים שכן נאסר. ומהרש"א על תוס' בתחילת פרק גיד הנשה, וכן הרמב"ם בפיהמ"ש הנ"ל, לכאורה חולקים על זה וס"ל שרק אם החלק שבאיסור ב' יכל לחול לבד, אז נאמר מיגו ושהכל חל.

מתוס' בפרק גיד הנשה (דף ק"א) מוכח שיש איסור, כי כתב שלמ"ד אין אחע"א אפילו בבת אחת, שגג בשבת והזיד ביוה"כ או שגג ביוה"כ והזיד בשבת, חייב חטאת. וה"ה לא בב"א לכו"ע. (למ"ד אין אחע"א).

שו"ת צמח צדק סי' ס"ט: ביצת טריפה שנולדה ביו"ט והתערבה באלף של היתר, כיון שאיסור יו"ט זה איסור כולל, כיון שזה חל על כל הביצים שנולדו ביו"ט, א"כ איסור יו"ט חל על איסור טריפה. וכיון שלאיסור יו"ט יש היתר למחר, א"כ אי"ז בטל ברוב. כי גם פה שייכת הסברא של 'עד שלא תאכלנו באיסור תאכלנו בהיתר', דהיינו בלי איסור יו"ט. ועיין בפמ"ג בפתיחה להל' תערובות ג' ב', שכתב ע"ז דהיינו לפי רש"י בביצה דף ג:, ולר"ן בנדרים נב. אי"ז דשיל"מ.

שו"ת רעק"א קמא סי' ס"ה: יש מחלוקת רש"י ותוס' האם נדר חל על איסור, וספיקו לחומרא.

לדעת הצמח צדק, ביצה שנולדה ביו"ט היו"ט נקרא איסור כולל. ורעק"א ס"ל שלא, כי ס"ל שהלידה היא זו שאוסרת. וגם לעניין חמץ בפסח, רק אם היה חמץ מער"פ מקרי איסור כולל, אך אם נתחמץ בפסח לא, (כי החימוץ אוסר ולא הפסח).

בגמ' (נדרים יח. ושבועות כ"ג וכ"ז) איתא שהנשבע ב' שבועות והשניה לא חלה משום דאין אחע"א, אומר רבא שאם נשאל על השבועה הראשונה אז השניה חלה. וכתב הש"ך (יו"ד רל"ח ס"ק כ"ו), שבשו"ת מהר"ם מינץ (סי' מ') כתב שדברי רבא זה דווקא בהיתר חכם, אך בהפרת בעל, השניה לא תחול.

רמב"ם שבועות ה' י"א: נשבע לא לאכול נבילה, אין השבועה שבועת שוא. ובהל' ט"ז כתב: נשבע לבטל מצוה, לוקה משום שבועת שוא. וכתב בשו"ת בית הלוי ח"א סי' מ"ד, דיש לחלק בין ב' איסורים אותו דבר, שהאיסור השני לא חל כלל, לבין ב' איסורים שונים, שאיסור ב' חל, אלא שלא נענש עליו כשלא יכול לחול על האיסור הקיים. ואומר שהתוס' בחולין צ' ונדרים צ' ס"ל שאף בב' איסורים שונים אין איסור חל על איסור כלל.

רעק"א שם (א' ס"ה) ובית הלוי שם (א' מ"ד): בנדר על נבילה יש לדון שאין זה (איסור הנדר) 'יש לו מתירין', כי ליכא מצוה לאתשולי עלה, ולא עדיף מתרומה.

שו"ת התשב"ץ ח"א סי' קל"ח: נדר משמעון וגם שמעון הדיר אותו אח"כ, אסור להנות מקופת העיר, ולא אומרים שנכסי שמעון בטלים ברוב, כי יש לו מתירים. ובשו"ת מהרי"ט ח"א סו"ס ה' כתב ע"ז, שהאיסור נֶדֶר פה, כיון שמישהו אחר הדיר אותו, אין זה נקרא 'יש לו מתירין', כי הנאסר לא יכול להישאל על איסור זה, ולכן זה כן בטל ברוב. והבית הלוי (ח"א מ"ד) כתב, שלדעת התוס' שכלל אין איסור חל על איסור ואף בב' סוגים שונים של איסורים, באמת לא מובן התשב"ץ, כיון שכשהוא נדר, חל עליו איסור, ואח"כ כשגם חבירו הדירו, האיסור השני לא חל, ומכל מקום, הנדר הראשון שהוא עצמו נדר, אינו נקרא 'יש לו מתירין', כיון שברגע שישאל על נדרו, מיד יחול עליו הנדר שהשני הדיר אותו. וזו שאלת המהרי"ט. אך לדעת הרמב"ם שיש חלות מסויימת באיסור השני, אם כן סברת התשב"ץ היא כסברת הצמח צדק דלעיל, דמ"מ האיסור שהוא עצמו נדר, יש לו התרה, ולכן משו"ה הוי יש לו מתירין כי כעת יש ב' איסורים ואם ישאל הוי רק איסור אחד. (ולכאו' יוכל גם לישאל ע"ז). (אף ש'דשיל"מ' זה רק כשבא מאליו, מ"מ פה שזה תלוי בידו, ויש לו מצוה להישאל ע"ז, הוי דשיל"מ. תשב"ץ).

בנדר קודם יום כיפור

עי' חדש על ה(מ)דף (קידושין עז).

לעיון נוסף

• חדש על ה(מ)דף (יומא עח).

מעבר לתחילת הדף