ערוך השולחן העתיד/זרעים/סה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) כבר נתבאר כמה פעמים דעיקרא דתרומה תלוי במחשבה דכתיב ונחשב לכם תרומתכם וכתב הרמב"ם בפ"ד דין ט"ז הפריש תרומה במחשבתו ולא הוציא בשפתיו כלום הרי זו תרומה שנאמר ונחשב לכם תרומתכם כתרומת גורן במחשבה בלבד תהיה תרומה עכ"ל ויש להסתפק אם מחשבה מהני רק במקום שמפריש התרומה במעשה שנוטל התרומה אבל אם מפריש בקביעות מקום כגון שאומר תרומה בצפונו או בדרומו וא"כ כשמחשב זה הלא אין ניכר שום פעולה כלל או דילמא דבכה"ג נמי מהני מחשבה. והנה במדומע מצינו דמהני כה"ג בשבת [קמ"ב.] דאמרינן נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר אבל בתרומה גמורה לא מצינו ונראה דכיון דהתורה עשאה בתרומה מחשבה כמעשה שוב אין חילוק וכה"ג אמרינן גבי טומאה בקדושין [נ"ט.] דהתורה עשה שם מחשבה כמעשה גמור ושמא תשאל דא"כ למה אין מפרישין בשבת הלא אין כאן לא דיבור ולא מעשה די"ל דכיון דהתורה עשאה כמעשה ממילא דהמחשבה הוי מעשה [ועתו"ס שבת שם] וכבר כתבנו בזה בס"ס ס' דברש"י מבואר להדיא כן ע"ש וכן עיקר לדינא:
(ב) ויש להסתפק אם גם במעשר מהני מחשבה דבתרומת מעשר ודאי מהני דהא האי קרא דונחשב בתרומת מעשר כתיב וכן מפורש בש"ס בכ"מ אבל במעשר יש להסתפק ונ"ל דמהני דברוב דברים תרומה ומעשר שוין ועוד דהרמב"ם כתב בפ"א ממעשר דין י"ג אין מעשרין אלא מן המובחר שנאמר בהרימכם וגו' ונחשב וגו' כשם שמעשר שמפרישין הלוים מן החלב שבו כך מעשר שמפרישין ישראל מן החלב שבו עכ"ל וזהו מספרי ע"ש וא"כ מפורש אקשה תורה בהך קרא מעשר לתרומת מעשר והרי גם ונחשב כתיבא בהאי קרא ונאמר ג"כ כשם שהמעשר שהלוים נותנים להכהנים והוא התרומת מעשר ניטלת במחשבה כמו כן המעשר שישראל נותנים ללוים [כנלע"ד]:
(ג) תנן בספ"ג המתכוין לומר תרומה ואמר מעשר מעשר ואמר תרומה לא אמר כלום דבעינן שיהא פיו ולבו שוין ואע"פ שאין זה רק שנתקל בלשונו מ"מ סוף סוף אין פיו ולבו שוין דכתיב מוצא שפתיך תשמור וכתיב כל נדיב לב הא כיצד גומר בלבו ומוציא בשפתיו [רע"ב] ובתרומה יש יותר רבותא בזה דאע"פ שכל עיקרו של תרומה הוי במחשבה והתורה אחשבה כמעשה כמ"ש וא"כ דל מה שדיבר מ"מ אינו כן דכיון שיצא מפיו ההיפך גרע יותר משתיקתו:
(ד) נראה פשוט דה"ה אם היה צריך לומר תרומה ואמר תרומת מעשר או שהיה צריך לומר מעשר ואמר תרומת מעשר לא אמר כלום אבל אם במקום תרומת מעשר אמר תרומה סתם נ"ל דמהני שהרי גם תרומת מעשר אקרי תרומה כדכתיב בהרימכם וגו' וראיה משבועות [כ"ו:] בגמר בלבו פת חטים והוציא מפיו פת סתם דמהני ע"ש וה"נ כן הוא ואם במקום מעשר ראשון אמר מעשר שני או מעשר עני או להיפך לא אמר כלום אבל כשהוציא מפיו סתם מעשר מהני לכל מעשר כמ"ש בסתם תרומה [כנלע"ד בדינים אלו]:
(ה) כתב הרמב"ם בפ"ד דין י"ז המפריש תרומה על תנאי אם נתקיים התנאי הרי היא תרומה ואם לאו אינה תרומה עכ"ל ולכאורה אין שום רבותא בזה אמנם באמת רבותא גדולה יש בזה דהא תרומה חובה על האדם מן התורה ואיך שייך תנאי בדבר שהתורה חייבתו דא"כ יניח תפילין על תנאי וישב בסוכה על תנאי ומ"מ מהני תנאי ובאמת צריך טעם:
(ו) ונלע"ד דהנה בכתובות [ע"ד.] אמרו דבחליצה לא מהני תנאי משום שא"א לקיימה ע"י שליח וטרחו רבותינו בעלי התוס' איזה סברא יש בזה ע"ש ונ"ל דהטעם כן הוא דודאי במצוה שהטילה עליו תורה לא שייך תנאי שהרי לא ברצונו תלוי אמנם זהו אם א"א לו להמלט מן המצוה שלא לעשותה בעצמו כמו מצוה שבגופו כמו להניח תפילין לישב בסוכה וכיוצא בהם אבל מצוה שלא על גופו דבזה יכול לעשות שליח כמו שבארנו בח"מ סי' קפ"ב וכיון דיכול להמלט ממנה ממילא הוי כרשות ומהני תנאי ולכן בתרומה שאפשר ע"י שליח מהני תנאי וזהו שאמרו בחליצה כיון שאינו יכול לעשות שליח לחליצה ממילא דהו"ל כמצוה שבגופו שהטילה עליו תורה שהוא מחוייב לעשותה בעצמו דוקא א"כ מה שייך תנאי בזה דכמו שאינו מועיל תנאי בהנחת תפילין ובישיבת סוכה כמו כן בחליצה [וזה שאמרו שם דילפינן מתנאי דבני גד וב"ר כלומר שיהא דבר של רשות כבשם ודו"ק]:
(ז) עוד כתב וכן המפריש תרומה ומעשרות וניחם עליהן הרי זה נשאל לחכם ומתיר לו כדרך שמתירין לו שאר נדרים ותחזור חולין כמו שהיתה עד שיפריש פעם שנייה אותה שהפריש תחלה או פירות אחרות עכ"ל. ודע דבנדרים [נ"ט.] אמרינן דכשבא התרומה ליד הכהן אין ביכולת לישאל עליה ופי' הרא"ש הטעם דכיון שיצאת מרשות ישראל וקיים בה מצות נתינה תו לא מצי לאפקועי שם תרומה מינה ע"י שאלה ע"ש וכ"כ הר"ן ובשם הר"א ממיץ פי' דהכוונה שהכהן אין ביכולתו לישאל על התרומה כיון דהוא לא הפרישה אבל הישראל יכול לישאל עליה גם אחרי נתינתו להכהן ע"ש:
(ח) והנה הרמב"ם שלא הזכיר זה כלל נראה דמפרש כפי' הר"א ממיץ ומה שלא הזכיר דהכהן אינו יכול לישאל זהו מילתא דפשיטא ואין בזה שום חידוש דפשיטא אחרי שהוא לא היה המפריש מה שייכות יש לו לישאל עליה והגמ' שם רק לתרץ הברייתא בא ולא לשם חידוש ע"ש [והכ"מ נסתפק בזה] ואפשר דהרמב"ם היה מפרש דזה שאמרו בתרומה ביד כהן דלא מצי למיתשל עלה זהו מטעם דאולי כבר אכלה ולא שייך שאלה דאם ישאל עליה הלא אכל הכהן טבל ומ"מ לענין דינא קיי"ל כהרא"ש והר"ן דכן פסקו גם הרמב"ן והרשב"א בנדר לצדקה דמשבא ליד גבאי אינו יכול לישאל עליו כמ"ש ביו"ד סי' רכ"ח סעי' מ"ב ובחבורינו בסעי' ק"ל ע"ש [ודין זה הוא מהרמב"ן והרשב"א כמ"ש הב"י שם בספרו הגדול ע"ש]:
(ט) כתב הרמב"ם שם דין י"ח התורם בור של יין ואמר הרי זו תרומה על מנת שתעלה שלם צריך שתעלה שלם מן השבר ומן השפיכה אבל לא מן הטומאה ואם נשברה אינה מדמעת הניחה במקום שאם תשבר שם או תתגלגל לא תגיע לבור הרי זו מדמעת שכבר נתקיים התנאי עכ"ל וזהו משנה בסוף מס' טבול יום וה"פ דכבר נתבאר דמהני תנאי בתרומה וזה האיש שתרם בור של יין שמילא חבית אחת לשם תרומה והעלה אותה מן הבור ואמר ע"מ שתעלה שלם אמרינן דכוונתו שלא תשפך ושלא תשבר אבל אם תטמא לית לן בה ופשוט הוא שאם פירש גם מן הטומאה צריך שלא תטמא וממילא אם נשברה ונשפך היין לתוך הבור אינה מדמעת מפני שבטל שם תרומה ממנה כיון שלא נתקיים התנאי אך עד מתי צריך קיום התנאי עד כדי שלא ירד היין להבור ולכן אם נשברה או נשפכה רחוק הרבה מהבור הוה תרומה ואם נתגלגלה כולה לבור אף שלא נשפכה בטל התרומה אבל כשנתגלגלה בריחוק מקום מהבור לית לן בה והוי תרומה ופשוט הוא דאם התנה שתעמוד יום שלם או יומים הכל לפי תנאו:
(י) ודע דבמשנה שם שנינו ר' יוסי אומר אף מי שהיה בו דעת להתנות ולא התנה נשברה אינה מדמעת מפני שהוא תנאי ב"ד ואין הלכה כר' יוסי ולכן לא כתב הרמב"ם זה אמנם זה הוא כשלא חישב בלבו בשעת ההפרשה את התנאי אלא מזמן קודם חישב ובשעת ההפרשה שכח אבל אם זוכר בלבו את התנאי בשעת ההפרשה התנאי קיים [תוי"ט] דכבר נתבאר דבתרומה המחשבה כמעשה:
(יא) ומשנה זו הובא בירושלמי תרומות פ"ב [ה"ב] ואומר שם תני אמר ר' יודן בד"א בתרומה גדולה שהיא צריכה לתרום מן המוקף אבל בתרומת מעשר אפילו שאר כל הדברים שלום הן היה תורם תרומה ותרומת מעשר כאחת אינו שלום עכ"ל כלומר דתרומת מעשר אם רק עלתה בשלום נתקיים התנאי אף אם לא הרחיקה מהבור וכן מבואר ברמב"ם שם שכתב בד"א בתרומה גדולה אבל בתרומת מעשר שמותר לתרום שלא מן המוקף כיון שעלתה נתקיים תנאו והרי היא תרומת מעשר ואע"פ שנשברה או שנשפכה ואין צ"ל שנטמאת עכ"ל ולפי דבתרומת מעשר לא היה לו הכרח לתרום דוקא בתוך הבור אמרינן דכוונת התנאי היתה רק להעלותה מן הבור בלבד משא"כ בתרומה ובמעשר לא שייך כלל דין זה כיון שאינו אוסר תערובתו:
(יב) ודע דבתוספתא דטבול יום ספ"ב תניא דשאר כל הפירות לבד יין ושמן גם בתרומה גדולה דינן כמו בתרומת מעשר דכיון שעלו רק שלם מן הבור הוה תרומה ואף אם אח"כ נשברה וירדה לבור כיון שאינן מתערבין ויכולין ללוקטן ע"ש והרמב"ם לא הביא זה משום דגם בירושלמי לא הזכיר זה ועוד תניא שם היה תורם את הבור ונסדקה חבית או שנשפכה אם ירד הימנה כדי דימוע אינו שלום ואם לאו ה"ז שלום היה תורם ד' וה' חביות כאחת אם [כצ"ל] לא ירד מכל אחת ואחת כדי דימוע ה"ז שלום מפני שהתנה על כל אחת ואחת עכ"ל ולדברי התוספתא התנאי היה רק אם תפול כדי דימוע מחבית אחת וכל זה לא הוזכר בירושלמי וברמב"ם [והר"ש כתב שם דכל זה מיירי בסתמא ואליבא דר' יוסי ע"ש ואע"ג דדברי ר' יוסי הוזכר שם אח"כ מ"מ מסתברא דבתנאי מפורש הכוונה אף על פחות מכדי דימוע ואף מכמה חביות ולפ"ז א"ש מה שהרמב"ם לא הזכיר זה כלל מיהו בסתמא במחשבה שבשעת התרומה דמהני כמ"ש בסעי' י' אולי דיש לפסוק כהתוספתא ויש להתיישב בזה]:
(יג) עוד כתב הרמב"ם שם דין כ' האומר שלמטה תרומה ושלמעלה חולין או שלמעלה תרומה ושלמטה חולין דבריו קיימין שהדבר תלוי בדעת התורם עכ"ל ואינו מובן מאי קמ"ל ואיזה רבותא יש בזה ודבר זה הוא בירושלמי ספ"ד ושם אדימוע קאי כשנפל תרומה לפחות ממאה חולין ובלשון בתמיה הוא כלומר במדומע אם יאמר שלמטה וכו' האם יועיל בתמיה וכן מוכח להדיא ממה שאמר אח"כ וכן במקוה ע"ש ולדברי הרמב"ם אין שום ענין למקוה וצע"ג [וכבר העיר בזה במה"פ שם]:
(יד) עוד כתב התורם את הגורן צריך שיכוין את לבו שתהיה זו תרומה על הכרי ועל המקוטעין ועל מה שבצדדין ועל מה שבתוך התבן התורם את היקב צריך שיכוין בלבו לתרום על מה שבחרצנים ועל מה שבזגים התורם את הבור של יין צריך שיכוין את לבו לתרום על מה שבגפת [נ"ל דשל שמן צ"ל דגפת הוא פסולת של זיתים] ואם לא נתכוין אלא תרם סתם נפטר הכל שתנאי ב"ד הוא שהתרומה על הכל התורם את התאנים בכלכלה ונמצאו תאנים בצד הכלכלה הרי אלו פטורין מפני שבלבו לתרום על הכל עכ"ל וכבר בארנו זה לעיל בסי' ס' סעי' ט"ו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |