עץ יוסף על שמות רבה/נא/ח

עץ יוסף על שמות רבה נא ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מהו אלה. דבכ"מ שנא' אלה פסל את הראשונים כדלעיל בב"ר פ' י"ב ומשני דבא לרמז שזה מכפר על אלה אלהיך כדמסיק:

מהו חרות. ע"ל ריש פ' ל"ב:

חרות מן הגליות. אפי' כשיחטאו קאמר. שכשיחטאו יענשו בשאר יסורין:

סטטיונר. פי' שליט (ערוך) והמוסיף פי' בל' רומיי צופה עומד על המצפה:

ועתה הורד עדיך חמעליך. ואדעה מה אעשה לך. אלמא בעוד עדים עליהם היו נצולים מהפורענות:

פורפירא. בל' יוני ורומיי בגד תכלת (מוסף הערוך):

זוניאות. בל' יוני ורומי חגורות (מוסף הערוך):

העביר הקב"ה מהם בעל כרחם. שהרי דברים אלו רוחניים ואין סילוקם בידי אדם:

בג' שמות. לסייע למ"ש שע"י התורה היו בני חורין ממלאך המות מייתי הא שאחד משמות ההר הוא חורב וטעמו שבו ניתנה התורה שנקראת חרב כדמפרש. והיינו שהוא כלי זיין להגין ממלאך המות:

ששנא את העליונים. הכוונה לפי שה' שינה מנהגו של עולם המסודר ע"י העליונים. לעשות אותות ומופתים ע"י התחתונים. נמצא כשונא העליונים שמשנה סדריהם וממאן בם. ולפי זה חידוש גדול לשנות סדרי הטבע נקרא ההר על שם זה:

א"ל אהרן אתמול אמרתם כל אשר דבר ה' כו' ועתה אתם אומרים כו'. מדאמרי כי זה משה האיש וגו' נלמד שזה היה תשובה אשאלת אהרן אתמול אמרתם כו' השיבו לו כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו:

כל העם נתנו עד שיאמר דייכם. ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם כלל הן אשר באזני נשיהם והן אשר באזניהם. והוסיפו על דבריו של אהרן לפי שחשבו אולי יאמר אהרן שלא יספיק הזהב שהביאו למלאכתו ויבא לידי עיכוב לכך הביאו לו די והותר עד שאמר להם דייכם. ולזה היתה תוכחת מרע"ה על העגל במאמר ודי זהב. שעקר חטא היה ע"י שהביאו ברבוי ובהשפעה. שלולי זאת היה הענין נמשך ונדחה עד למחרתו:

משל לבחור כו'. קשה דברישא הל"ל שנתן לתיטרון (פי' הערוך שחוק וקלות ראש) ואח"כ לצדקה כענין הנמשל שבתחלה נתנו לעגל ואח"כ למשכן. וי"ל שהכי פירושו שישראל להיות טבע בחירתם יותר קרובה אל הטבע מצד טוב שרשם וטוב לבבם. לכן אף שחטאו בנתינת הזהב. תיכף ומיד חזרו בהו ונתנוהו למצוה. אע"פ שזה המעשה הפך הראשון שכל דבר ישוב על טבעו בנקלה ולזה דימה לבחור שנכנס למדינה כי מטבע בחרותו להתעלץ בסוד משחקים ולתת ממנו לתיטרון אמנם מה שנתן מיד לצדקה היה הפך טבעו אלא שנתפתה למה שרואה אותן גובין לצדקה ואמרו לו תן. ולכן עוד מעט חזר בו מצדקתו ונתן לתיטרון כמו טבע ענינו. וכן ישראל נתינתם מזהבם למשכן מורה על עצם תשוקתם למצות ה' הפך הוראת נתינתם לעגל. ולכן יבא זהב המשכן ויכפר על מעשה העגל:

נתנו זהב לעגל כו' ונדבו זהב למשכן כו'. שנא' והמלאכה היתה דיים לכל המלאכה לעשות אותה והותר. שהיו ישראל נותנים נדבתם ברבוי עד שאמר להם די לכל המלאכה בין למלאכת המשכן בין למלאכת העגל (תולדות נח):

באלה אני מתרצה. פי' בל' אלה הודעתי שנתרצתי שלכן אמר אלה לומר שזה לכפר על מאמר אלה אלהיך. וכן לעתיד היינו שבל' אלה מודיעם שנתרצה להם:

וכן לעתיד. יתכן שעל עון עגלי ירבעם שהיו תחלת סבת גזרת הגלות ונא' שם אלה אלהיך ישראל קאמר הכא שלעתיד יתרצה באלה שלא ישאר ממנו רושם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף