עץ יוסף על שמות רבה/מה/א
|
מפרשי המדרש
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הה"ד רגע אדבר כו'. מייתי סמך מרגע אדבר כו' דמפרשי ליה רבנן בישראל כי לפי זה מה שנחם ה' על זאת היה אחר תשובת ישראל מעונם כדכתיב שם ושב הגוי ההוא:
מהו רגע אדבר וגו'. ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו. והא כתיב לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם. וכן שמואל אמר כי לא אדם אני ואתנחם. לכך דריש שבאותו רגע שאני אומר לנתוש וגו' בו ברגע אני מתנחם. וא"כ אין זה שינוי ברצון ואינו כמתנחם אחר זמן מה (תולדות נח):
ואני גוזר על האדם. אשמועינן בזה בזה דאע"ג דפשטיה דהאי קרא משמע בצבור מדנקט רגע אדבר על גוי. ס"ל לבעל המאמר דהא יירי אפי' ביחיד. שאפי' ביחיד נקרע גזר דינו ע"י תשובה:
ויאמינו אנשי נינוה באלהים וילבשו שקים האדם וההמה. טעות סופר ששם כתיב וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם. רק אח"ז פסוק ח' כתיב ויתכסו שקים האדם והבהמה:
אמרו לפניו רבון העולם הבהמה אינה כו'. וה"פ המלך שצוה להכריז לאמר פי' שיאמרו כן בתפלתם לאל. האדם והבהמה. חשוב אותנו כבהמה כו'. ואחר זה אמר יתר ענין התשובה היינו הבקר והצאן אל יטעמו וגו' ויתכסו שקים האדם והבהמה וגו' (תולדות נח):
ואתה מזכה אותה. כלו' לעולם אתה מזכה וזן ומחיה אותה. ואפשר שצ"ל מחיה במקום מזכה (רד"ל):
אלו ישראל. דלהכי כתיב על גוי ל' רבים משום דקרא יירי בישראל. והודיענו הכתוב הענין הנזכר שהתשובה אע"פ שהיא מתוך הצרה מועילה כאשר היתה לישראל שמתוך פחד ה' כשבא משה והוכיחם שבו:
לנתוש וגו'. הנתישה היא עזיבה מעשיית טובה להם. והנתיצה היא כליון מעוה"ז. והאבידה היא השמדה הגמורה מכל וכל. וז"ש בחטא העגל כליון והשדה:
הנהיגם אתה שיעלו לארץ כו'. הה"ד ויאמר משה ראה אתה אומר אלי. מביא ראיה מפסוק זה שבקש כן שינהיגם הקב"ה בעצמו כמ"ש אם אין פניך הולכים כו' ובמה יודע וגו' הלא בלכתך עמנו (בעצמך) ולא ע"י מלאך. ושזה סיים במה שפתח:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |