עץ יוסף על שמות רבה/כז/ו

עץ יוסף על שמות רבה כז ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הה"ד לץ תכה כו'. ס"ל כר"י במכילתא וישמע יתרו מה שמועה שמע ובא מלחמת עמלק שמע ובא שכתובה בצדו דברי רבי יהושע ולהכי מייתי סמך מהני קראי דדרשי שע"י עונש עמלק נזהר יתרו:

עמלק ויתרו היו בעצה. עי' מ"ש בסימן ג':

מן העוה"ז ומן העוה"ב. כדשנו במכילתא כי מחה אמחה. מחה בעה"ז אמחה בעוה"ב. ונתפרסם הדבר מפי משה עד שנשמע ליתרו. ולכן נתן אל לבו לשוב:

ומנין אתה למד שעמלק והמדינים צריהם של ישראל. דנימא שיתרו המדיני ועמלק היו בעצה רעה על ישראל בעצת פרעה:

שנא' וילכו זקני מואב כו'. בזה אינו מביא ראיה אלא שהיו המדינים שונאיהם של ישראל. אבל על עמלק אינו מביא ראיה כי עמלקים לא הוזכרו כאן. ומפסוק שני מביא ראיה מעמלק ג"כ. ואף שהיה די להביא פסוק שני לבד. מדין ועמלק ובני קדם. ששם מוזכרים שניהם. ובפסוק ראשון אינו מוזכר כי אם מדין לחוד. מ"מ ניחא ליה להביא פסוק מן התורה ג"כ (תולדות נח):

שלא חזר בו. שלא עשה תשובה כיתרו:

איקונין של מלך. פרצוף של צורת המלך:

תוהה בה. פי' שהיה כתוהא ומבולבל איך לעשות בה:

אם אזרוק עליך אבן כו'. י"ל שזריקת האבן רמז שיקללנו עם ישראל יחדיו כזורק אבן ומכה בצפור ובאקונין. וע"ז אמר שיתחייב מיתה ודאי. וכן בלעם כבר ידע כי ה' דבר טוב על ישראל ויענישנו אם יקללם אפי' ע"י צירוף יתרו. ונתינת הקנה היינו שיבדיל את יתרו מעל ישראל ויקללנו לבדו כנותן הקנה מרחוק להפריח הצפור מעל האיקונין ושוב יצודנו. ועל זה אמר שמתירא אולי אפ"ה יענש שנוגע בכבודן של ישראל וכבוד ה' אחר שבא בצלו ככתוב לעיל בסמוך. וזה כמי שמפחד פן יפגע עם הקנה באקונין ויתחייב:

עמד על עמלק ומחה שמו. שאמר ואחריתו עד אובד:

כאברהם. שהיה ראש לכל הגרים. ונקרא איתן כדאמר בויק"ר פ' י"ט מאיתן האזרחי זה אברהם:

הוי לץ תכה זה עמלק. כי שמו זה נאה לו מפני שהיה מתלוצץ ומגדף כלפי מעלה כמבואר בתנחומא פ' זכור ויזנב בך מה היו בית עמלק עשין חותכין מילותיהם של ישראל וזורקין כלפי מעלה כו':

ופתי יערים זה יתרו. שהיה בתחלה פתי לפי שלא הכיר בעונש עוה"ב. ונעשה ערום שחזר בתשובה ברמאות ובערמה כדאי' במדרש שאמר לבני עירו זקן אני ואיני יכול לשמש לעכו"ם יותר:

והוכח לנבון זה משה. שלא די שנתגייר אלא שנפקחו עיניו ונתחכם עד שנתן עצה למשה:

מדעתי לא תעשה כן. והיינו דכתיב הכא והוכח לנבון יבין דעת שאף שהוכיח למשה קאמר ליה שלא יסמוך על דעתו אלא יבין אם תסכים עמו דעת עליון:

המלך בהקב"ה. וה"ק איעצך שתשאל לאלהים אם יהיה עמך בהסכמה אם לא (תולדות נח):

מה כתיב אחריו כו'. כלו' דייק כפל המקרא דקאמר וישמע משה וגו' ויעש וגו' ותרתי למה לי אלא ודאי מלבד העצה קאמר ד"א. והיינו דקאמר ליה שימלך בהקב"ה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף