עץ יוסף על שמות רבה/כז/ב

עץ יוסף על שמות רבה כז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

זה יתרו. ומפרש סיפא דקרא וכסילים מרים קלון בעמלק וחיילותיו שכסתה כלימה פניהם כשנפלו לפני יהושע. ובהכי אתי שפיר שסמכו לעמלק מפני שהוא הפכי לו. שזה הרים קלונו וזה נחל כבוד:

מה כבוד נחל ויאמר אל משה. כדי לפרש מה כבוד נחל בעי למימר מ"ש בסמוך יצא משה יצא אהרן אלא דק"ל איך הטריח משה את כולם לצאת ע"כ אמר שהיה משה מוכרח לצאת מחמת בקשת יתרו כו':

שלח לו ביד שליח. שאמר השליח למשה אני חותנך:

שלח לו איגרת. מדכתיב אני שהוא לשון איגרת ששלח לו בכתב אני חותנך יתרו משא"כ אילו היה בעל פה היה לו לומר הנה חותנך יתרו בא אליך:

עשה בגיני. פי' שיצא לקראתו לכבדו. ואם אינו יוצא בגינו יצא בגין אשתו שהיא כגופו וחייב בכבודה ואם לא יחוש אפילו לאשתו יחוש לבניו:

הקב"ה א"ל. ולפ"ז אין מלת אני דבקה עם חותנך. אלא ה"ק ויאמר ה' אל משה אני הוא שאמרתי והיה העולם כו' והנה חותנך יתרו בא אליך וגו' לכך כבדהו:

אני הוא שאני מקרב אני הוא שאני מרחיק כו'. העיקר הוא ככתוב במכילתא. וכן הוא שם ויאמר אל משה אני חותנך יתרו בא אליך רבי יהושע אומר כתב לו איגרת. רבי אלעזר המודעי אומר שלח לא ביד שליח כו' עד בגין בניך. רא"א ויאמר אל משה אני. הקב"ה אמר אל משה אני הוא שאמרתי והיה העולם אני הוא המקרב ולא המרחיק שנא' האלהי מקרב אני נאם ה' ולא אלהי מרחוק. אני הוא שקרבתי ליתרו ולא רחקתיו. ואף אתה כשיבוא אדם אצלך להתגייר ואינו בא אלא לשם שמים אף אתה קרבהו ואל תרחיקהו. מיד ויצא משה כו'. ומפרש המקרא דאלהי מקרוב לא בלשון תמיה. אבל למאמר פוסק וקיים והה"א לידיעה. ומלת מקרב ומרחק לפי הדרש כאילו כתיב מקרב ומרחק מבנין הדגוש. ובזה יובן כל המאמר בלי דוחק ובנקל מאד (יפ"ת). אני הוא שאמרתי והיה העולם אני הוא שאני מקרב כו' נלמד מגז"ש דהאי אני מיותר הוא לרמוז אל האלהי מקרב אני כו':

אדם זה שבא אצלך לא בא אלא לש"ש כו'. כלו' אל יעלה על דעתך שיתרו לא בא לשם שמים להתגייר אלא בשביל ששמע כל הטובות שנעשו לישראל כגון הבאר והמן. ולכן אמר לו הקב"ה אני שאני בוחן לבבות יודע שאין כוונתו אלא לש"ש ולא בא אלא להתגייר ולא בשביל הטובות (תולדות נח):

יצא משה יצא אהרן כו'. כי מסתמא לא יניחו את משה שיצא לבדו שלא יצאו עמו כל גדולי ישראל. וכשיצאו הגדולים יצאו רבים יותר כי מי ראה אלו יוצאים ולא יצא עמהם כמו שפרש"י בחומש:

אף ארון יצא עמהם לכך נאמר כבוד חכמים ינחלו. דארון מיקרי כבוד כאומרו גלה כבוד מישראל אל הלקח ארון אלהים. ובמכילתא אמר במקום ארון אף שכינה יצתה עמהם. וגם זה בכלל מלת כבוד. דשכינה מכונה בשם כבוד כאמרו וכבוד ה' מלא את המשכון. וכבוד ה' נראה בענן:

ד"א וישמע יתרו ראה כמה טובות וברכות. הטובות הן ההצלחות הנצחיות. והברכות הן הצלחות המדומות כגון כבוד ועושר ובנים ואורך ימים. שבשתי המינים זכה יתרו. שבמה שיצא משה וכל הגדולים עמו כנגד יתרו. זכה להצלחת המדומה. ובמה שאכלו עמו לחם זכה להצלחת רוחניות כמ"ש לפי האלהים ואז"ל כאילו הקביל פני השכינה:

משעה שנתחתן. אע"פ שהטובות שמפרש כאן היו אחרי יציאת מצרים קאמר משעה שנתחתן. כי החתון היתה הסיבה ומאז היה מוכן אליה:

אלא בירכן. כדכתיב הנה ברך לקחתי. וברך ולא אשיבנה:

ולא עוד כו'. פי' ולא זו שבירך להם אלא שקילל לשונאיהם ג"כ:

א"ל קני עמנו היית בעצה. מדאסמכינהו להדדי עמלק ויתרו. ש"מ דהכי אמר להו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף