עץ יוסף על שמות רבה/ט/יא

עץ יוסף על שמות רבה ט יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שהיו סבורין שהם מעשה כשפים. הכא כתיב בלטיהם שהם מעשה שדים. אלא לפום שיגרא דלישנא כולל שם הכשפים את הכל (תולדות נח):

בלטיהם אלו מעשה שדים כו'. הרמב"ן פירש שבלטיהם הוא מעשה לחש מגזירת בלט. והשדים ג"כ בלט כי הם בעלי גופים מאויר שאיננו מורגש. ופי' בלהטיהם לשון להט מגזרת אש לוהט. להבה תלהט. והכשפים ג"כ נעשים ע"י לוהטים מלאכי אש המתלהטים כדמסיים הכא לפי שמעשה כשפים על ידי מלאכי חבלה נעשים:

את להט החרב המתהפכת. דהינו מלאכי חבלה השומרים שם ונקראו להט על שם משרתיו אש לוהט. ומתהפכת לפי שמתהפכים פעמים כאנשים פעמים כנשים כדלעיל בב"ר פ' כ"א. ולפי שהכשפים נעשים ע"י מלאכי חבלה כאלו קרי להו להט. אבל בפ' ד"מ דף ס"ז הגיר' מהופכת והערוך הסכים לגירסא דשם:

לא חשש ולא הרגיש. פי' שמה שאמר ולא שת לבו לאו למימר שלא חש על מכה זו. כי בוודאי היה לו צער מהמכה וחרד עליה. אבל הכוונה שלא הרגיש כי מה' הוא. אלא כסבור דמעשה כשפים הוא:

רי"א שביאור לקה. פי' ר"י ס"ל שמה שביאור לבד לקה. ולא מה שהיה במצרים בכלים וכיוצא. ולא מה שתחת לארץ. ודייק מדכתיב על המים אשר ביאור דמשמע ביאור לבד. ומדכתיב ויחפרו מצרים דמשמע שמה שתחת לארץ לא לקה. ומ"ש והיה דם בכל ארץ מצרים היינו ע"י שהנילוס עולה בארץ מצרים ירבה הדם בארץ מצרים ועל העצים והאבנים שיגע בהן מי הננהר. אבל מה שכבר היה להם בכלים או בבורות שיחין ומערות שלא יבואו מחדש מי נילוס יהיו בהוייתן:

ור"נ אומר מלמעלה כו'. רבי נחמיה ס"ל שמה שלמעלה ומה שלמטה שהן מים שנובעים מתחת לקרקע ונמצאים כשחופרים גם הם הו לדם וכל מצרים לקו מימיהם דהיינו אפילו מים שהיו להם מכונסים בכלים. וההוא דאמר לעיל סימן ט' מה שבקיתון אזלא כותיה דר"נ:

ומה אני מקיים ויחפרו. דמשמע מיניה שמצאו מים בלא דם:

א"ל לפי שהיו המצריים אומרים כל המים כו'. ר"ל שר"נ מתרץ שזה שחפרו היה לפי טעותם שסברו שלא הכה משה אלא מה שעין שולטת בו. ואף שכל מימי מצרים לקו. חשב שכ"מ שאור העין שולטת בהן הרי הן כאילו רואין אותם משה ואהרן כיון שראויין ליראות. מה שאין כן הנעלמים מכל עין. ולא הוקשה מדכתיב על המים אשר ביאור. שקל להשיב דנקט עיקרא וה"ה כל המימות:

מאי דכתיב ויהפכו כל המים משל לעבד כו'. מדכתיב כאן כל מה שלא כתוב כן בהתראה דייק כי הכתוב מספר במעשה שמה ששלטה המכה בכולו היה ע"י התהפכותו כעבד הלוקה מרבו. כי הטבע כולה היא כעבד לפני הצדיקים וכמ"ש בב"ר (יפה תואר):

משהיה לוקה על מעיו. כצ"ל:

ולוקה כל גופו. אבל אם לא היה מתהפך לא היה נלקה כל גופו אלא מעיו:

כך היה היאור מהפך כו'. כי שרו של יאור סבור היה שגזרת משה לא היה אלא לדבר הנראה לעין ולא למה שנעלם מן העין לכך הפכו מצד זה לצד זה אולי לא יהיה בצד התחתון דם:

כל הדומין להן. דהיינו מים נובעים כדאמר בחולין דף ס"ז ע"א גבי מכל אשר במים דדרשינן ליה כלל ופרט וכלל מה הפרט מפורש מים נובעין אף כל מים נובעין. מאי רבי רבי חריצין ונעיצין. ומה מיעט בורות שיחין ומערות. ולפ"ז היה דם בכל ארץ מצרים היינו מהמים הנובעין שבכל גבול מצרים. והא דר' יוסי לא כרבי יהודה ולא כרבי נחמיה דלעיל:

מהו ובעצים ובאבנים. הא לדעתו לא היה המכה רק על מים הנובעין ולא על המכונסים בכלי עץ ואבן:

אף עכו"ם שלהם לקה בדם. בילקוט גרס היו פולטין ומוציאין דם:

ד"א ובעצים ובאבנים שהיו כו'. הך אזלא כרבי נחמיה דלעיל ומשום דוהיה דם בכל ארץ מצרים מרבה כל מימי מצרים אייתר ליה ובעצים ובאבנים לכששתו עם היהודי בכלי אחד:

וי"א אף בימסאות ובתי כסאות כו'. בימסאות פי' מושבות העשויות מאבן כמו אבן שחצבה לבימוס. והשמדתי את במותיכם ת"י במוסיכון. ולפ"ז אין יחוס בימסאות לבתי כסאות. לכן אי גרסי' בימסאות לא גרסינן אלא כסאות [לא בתי] ופי' בימסאות מושבות העשויות מאבן כנ"ל והוא דומיא דכסאות שהן מושבות בעצים. והיינו ובעצים ובאבנים. ואי גרסי' בתי כסאות צריך לגרוס דימוסיאות והיינו מרחצאות. ולא קאי אובעצים ובאבנים אלא אוהיה דם בכל ארץ מצרים דמרבה אף מימי מרחצאות ומימי רגליהם שבבתי כסאות. ומה שאמר וכשהיה אחד מהם הולך ויושב ע"ג המטה כו'. דריש ליה מבעצים ובאבנים דהיינו מושבות העץ והאבן שהיו נוזלים דם אע"פ שלא היה שם מים (יפה תואר):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף