עץ יוסף על שמות רבה/ט/י

עץ יוסף על שמות רבה ט י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

המים ששמרוך. שלא שטפוהו בשטף מי הנהר העצומים והרבים. שאע"פ שהושם בסוף על שפת היאור. לולי השגחת ה' במים היה נשטף:

אינו דין שילקו על ידך. וכן בצפרדעים כדלקמן. וכן הכנים לפי שהעפר הגין ג"כ על משה כדלקמן:

ונטה ידך על מימי מצרים הכל כו'. ר"ל דהאי על נהרותם וגו' אינו דבר אחר ממימי מצרים אלא פירושי קא מפרש הכל מה שביאור כו':

מה שבקיתון. פי' מקוה המקובץ בקיתון לא מקוה ממש שנאמר על נהרותם ועל יאוריהם כו':

אפילו מה שמצרי רוקק כו'. והיינו בעצים ובאבנים שע"י שרקיקתם הוה דם נמצא בעצים ובאבנים שהיו רוקקים עליהם. ואין להקשות כיון דכל המים נהפכו לדם אפי' בקיתון היכן מצאו החרטומים מים להפך לדם בלהטיהם. י"ל הא אמר לקמן סימן זה כשהיה המצרי לוקח בדמים מישראל היה מים:

דן אנכי. ודין משמע מדה כנגד מדה. דאל"כ אנקם מהם מבעי ליה (יפה תואר):

לפיכך לקו המים בדם. ר"ל דאי משום שילקה אלוהו תחילה כדלעיל סימן ח' היה יכול להכות המים בסרחון:

והדגה אשר ביאור מתה וגו' ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאור. וקשה וכי מן היאור לא יכלו לשתות ומנהרות ואגמיהם ומקוה מימיהם היו שותים. והרי אף מים שבקיתון ובכלי היו דם. אלא לדיוקא קאמר דדוקא מן היאור וכיוצא בו שהוא הפקר ובחנם לא היו יכולין לשתות אבל כשלקחו מישראל בדמים היו שותין (תולדות נח):

המצרי וישראל בבית אחד. כי לפעמים היו דרים מצרי וישראל בבית אחד כדכתיב ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה:

מכאן העשירו ישראל. ומביזת מצרים העשירו עוד יותר כי נצלו את מצרים כמצולה שאין בו דגים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף