עץ יוסף על שמות רבה/ג/יג

עץ יוסף על שמות רבה ג יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הכיתי אותו בצרעת. לפי שהנגעים באים על לשון הרע כדאיתא בערכין:

שנאמר ארור. ודרש ארור לשון ממארת דכתיב גבי צרעת:

הלין סלעין כו'. אלו סלעים שבו צרעת הם. סלעין. הנחש מנומר חברבורות עגולות כמו סלעים:

ולמה הכניסה בחיקו. פי' מאחר שלא נצטרעה היד עד שיצאה מחיקו כדלקמן א"כ למה הכניסה לחיקו (תולדות נח):

לומר בסתר. לאומרו בסתר:

אין אצמית אלא לשון צרעת. איידי דמייתי הכא קרא מפרש לה דאצמית לשון צרעת שמזה ראיה למ"ש לעיל שהצרעת היא על ההלשנה:

כמה דתימא לצמיתות כו'. ילפותא זו כדרך ג"ש שמלמדין מענין לענין ומענין לענין כדאמרינן בפסחים חיפוש מנרות ונרות מנר ועיין בסוף פרק חלק דבדואג משתעי שם (יפה תואר):

ותנן אין בין מצורע כו'. בפ"ק דמגילה:

על שהלשין ואמר והן לא יאמינו לי. כצ"ל:

שכל החושד בחבירו. ומשה חשד את ישראל שנא' והן לא יאמינו לי:

לוקה בגופו. שכמו שהוא נותן מום בעמיתו שאין בו כן ינתן בו מום ללקות:

וכי מה אות היה לישראל. שצריך שיהיה לה שייכות לענין המאורע:

אף המצריים מטמאין אתכם. פי' במעשיהם הרעים. שלמדו מהם לעבוד גלולי מצרים. ואמר להם זה שלא יתיאשו מן הרחמים בחטאם. כי יודע אלהים שעירובם במצרים גרם להם ולא מעצמם. ולכן ירחם עליהם ויטהרם מכל חטאתיהם:

עתיד לטהר אתכם כמו שכתוב והנה שבה כבשרו. והנה ידו מצורעת. כצ"ל (תולדות נח). ור"ל והנה ידו מצורעת כשלג כו' הוא מילתא באפי נפשיה. וכן הוא במת"כ בדפוס אמש"ט ובנבנשתי:

והנה ידו מצורעת כשלג. וברפואה כתיב ויוציאה מחיקו כו'. ר"ל שאצל ההבאה כתיב והנה ידו מצורעת [לשון הווה] משמע השתא נעשית מצורעת ולא בעבר. וברפואה כתיב ויוציאה מחיקו והנה שבה [בטעם מלעיל] שהוא לשון עבר [ע' רש"י פ' ורחל באה] משמע ששבה כבר קודם ההוצאה:

שלא להוציא לעז על בשרו. לומר שבשר חיקו קשה ויש בו ארס נגע נסתרת שמיד שנגע בו נצטרע לכן כשהוציאה היתה בראיה:

מתוך חיקו נתרפאת. וה"פ מחיקו הוא ששבה כבשרו:

למה עשה הקב"ה שלש אותות. כצ"ל (תולדות נח). ור"ל שהרי גליא קמיה הקב"ה שיאמינו בלי אותות. ולא אמר למשה האותות למען יאמינו אלא לפי דבריו וכדי להוכיחו בהן כדלעיל. הלכך בשני האותות הראשונים יספיק להפיס דעת משה. אבל באות ג' מה צורך מאחר שאין בה תוכחה למשה:

כנגד אברהם יצחק ויעקב. אפשר לומר דם כנגד אברהם שהיה הראשון שמל והוציא דם. וצרעת כנגד יצחק שהיה בעל יסורים הראשון כדאיתא בב"ר פ' ס"ה. ונחש כנגד יעקב שהלך עם עשו בעקבה כנחש (מהרב מוה' משה האב"ד דק"ק טרעסטינע):

רמז לו שע"י דבר כו'. איידי דמוכיח ליה הכא על שדבר לשון הרע רמז לו עוד מה שילקה לעתיד על חטא כזה:

והוציא דם. לרמז לו שימות בעון זה:

אן ויזובו אלא לשון דם. והכי פי' ויזובו מים המים נהפכו לזיבה. א"נ רמז לשתי ההכאות. תחלה ויזובו והדר מים:

בשני האותות הראשונים כו'. כלו' והשתא א"ש שבשני האותות כו' (תולדות נח):

מה אות היה לישראל. שצריך שתהיה האות מעין המאורע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף