עץ יוסף על שמות רבה/א/יז

עץ יוסף על שמות רבה א יז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ח"א בתי כהונה ובתי לויה. נראה שהוא דעת המ"ד לעיל סי' י"ז כלה וחמותה. והיו כהנים מאלישבע. וח"א בתי מלכות. כמ"ד לעיל אשה ובתה ויצאו בתי מלכות ממרים. וממילא גם מיוכבד שמרים היתה בתה. וכתב בספר כסף נבחר דבין למר ובין למר אתי שפיר מ"ש הכתוב ויעש להם בתים לשון זכר שמדבר על בתי כהונה ולויה או מלכות שהוא מתייחס לזכרים:

וכלב בן חצרון. היינו כלב בן יפונה בן שפנה מעצת מרגלים כדמפרש בסוטה וע"ש:

עזובה זו מרים. כתב היפ"ת תיפח רוחן של דוברי עתק על דברי חז"ל כי אין ספק שכל הדברים היה להם בקבלה בספרי היחס אשר נאבדה ממנו כי רבים היו בפירוש יחוס הנזכרים בדברי הימים כמ"ש בפרק י' יוחסין. ואחר הידוע להם מפרשים סבת השמות שהוא למה נקראה מרים עזובה ויריעות וכל הני דמפרש ואזיל עכ"ל:

שהכל עזבוה שבתחילה חולנית היתה כדקרי לה הכא יריעות ולקמן קרי לה חלאה ועזובה שעזבוה כל בחור ישראל מלישא אותה (רש"י):

והלא אשתו היתה. כדכתיב ותמת עזובה ויקח לו וגו' אלמא איתתיה היא (רש"י):

לשם שמים. שדבק באחיה אהרן ומשה וראה אותם צדיקים ורוב בנים דומין לאחי האם (רש"י):

ליריעות. בלי תואר אדמומית מחמת חליה היתה ירקרוקית (רש"י):

בוניה. אלו שמות בעלה שבנאה ועשאה מבונה כשאר נשים בנשואין ובנים (רש"י):

שיישר עצמו. מלטעות בטעות המרגלים (רש"י):

ששיבב עצמו. שהיה מרבה פנים למרגלים שעצתו עמהם. ובבואו אל משה שיבב את עצמו מעצתם הרעה (תולדות נח):

שרידה את יצרו. שמשל על יצרו שהיה מסיתו לטעות עמהם:

ונהגו בה מנהג מיתה. שנצטרעה ומצורע חשוב כמת. ורומז למה שאמר הכתוב (במדבר יב) והנה מרים מצורעת כשלג:

עשה בה מעשה ליקוחין. מרוב שמחתו בה. ור"ל שלכך כתיב ויקח לו וגו' אחר שהזכיר כבר וכלב בן חצרון הוליד את עזובה כו' והיינו שלקח את מרים. אלא שזה הודעה על איכות הנשואין. והיינו שהחזרה היתה במעשה ליקוחין ממש כמו שעושין בזיווג ראשון. והיינו שהושיבה באפריון כו'. וכה"ג דורש בסמוך (סי' כ"ג) על ויקח את בת לוי הושיבה באפריון כו':

שהשחירו פניו בתענית. פרש"י שקבל עליו תעניות הרבה שינצל מעצת המרגלים:

שנעשה לה כאב. פרש"י להתעסק בה ברפואות ומזונות הצריכים לחולה:

שתקע לבו. פרש"י שלא להיות בעצת מרגלים:

כשתי נשים. ולשון הש"ס בסוטה היו שתי נשים נעשה מרים כשתי נשים:

וננערה מחליה. שנתרפאית מחליה וחזרה לתואר פנים כנערה (רש"י):

ובני חלאה צרת כו' שנעשית צרה כו'. פרש"י ובני חלאה ובניני חלאה שנבנית ונתארפאית משובחין היו כל כך להיות צרת וצהר ואתנן:

צרה לחברותיה. מתקנאות ביופיה:

מוליך אתנן לאשתו. שכל הרואה אותה נכנס בו תאות אשה:

ולכן כתיב ויקח לו כלב את אפרת ותלד את חור. כל זה נראה שאין כאן מקומו כלל. שכאן שדורש המקרא ולאשחור אבי תקוע עד סוף הענין המסיים במלת אתנן אין שום חיבור למאמר ולכך כתיב שכבר נשכח זכרו מאתנו ונגמר דרשתו לעיל. ומקומו הראוי לו לעיל. וכך צריך להיות שם מהו ויקח לו כו' מעשה ליקוחין כו' מרוב שמחתו בה ולכך כתיב ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור. וכמו שפירשתי לעיל:

בן איש אפרתי. בן מרים שנקראת אפרת שאמו היתה ממנה:

וכן אתה מוצא כו'. פי' דמקרא אחרינא נמי ילפינן דדוד ממרים קאתי בן הרום שיצא ממנה דוד כו' (יפה תואר):

ובני חלאה וגו'. מיותר ול"ג הכא (יפה תואר):

שקצץ עצת מרגלים. שנאמר ויהס כלב שהשתיק את דבריהם וקצץ אותם:

סגל מעשים טובים. וזהו ההולדה האמיתית שהוליד מנפשו מעשים טובים הרבה:

צביונו של הקב"ה. רצונו וחפצו כמו לעושים צביונו דפ"ק דמגילה:

ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות. דרש אחרחל כמו אחר חיל. ר"ל שמשכה אחריה חיל נשים מחוללות ומשבחות. וא"ת למה הוא מיחס למרים במה שיצאו אחריה. ולמה אינה מייחסה בצדקת עצמה כגון ותקח מרים את התוף בידה. וי"ל להגדיל שבחה שהמשיכה אחרי מעשיה הטובים גם כל הנשים:

ומהו ומשפחות. למה הזכיר כאן שם משפחות יותר מבאחרים. לפי שזכתה להעמיד ממנה משפחות. כלו' אף שאין מייחסין אחר משפחות האם. מ"מ לפי שהיתה מרים צדקת מייחס הכתוב גם אחריה כמאמר הכתוב ודוד בין איש אפרתי שיצא ממנה דוד כדלעיל (תולדות נח):

ויתן עוז למלכו וגו'. וירם קרן משיחו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף