עץ יוסף על שיר השירים רבה/ג/יא/ב

עץ יוסף על שיר השירים רבה ג יא ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

היה קורא אותה בתי ולא זז כו' כך כו'. הכוונה כי לצד החיבה שחבבם בהשפעת הברכה והטובה להם לבדם קראם בתו, שהיא כבת החביבה היושבת אצל אביה ואמה והמה מגדלין אותה לכל צרכיה בתפנוקי מלכין והיא אוכלת ומתפרנסת משל אביה, ואמנם לא זז מחבבן עד שקראם אחותי והוא בבחינת השותף למעשה בראשית, כי שפע כל העולם יורד תחילה אליהם ומהם לכל העולם ונראין כאחין שהמה עושין כביכול כמו הוא לזון את העולם, וכאומרם אני אלוה בעליונים כו', ואולם עדיין לא זז מחיבתן עד שקראם אמו, והוא כביכול שהם למעלה ממנו, כלומר שהוא ציית ושומע להם כבן ובת לאמו, שאם הוא גוזר הם מבטלים כדכתיב צדיק מושל ביראת ה' (באר מים חיים וכלי יקר סדר נשא). וענין השתנות שמותם הוא הכל לפי השתנות עם בני ישראל לפי מדרגתם הרמתה ובערך המעלה אשר המה עולים בעבודתם את ה' כך הם נקראים (ספר סדורו של שבת ח"ב הדרוש השני פ"ב מאמר ט):

ולאמי כתיב. עיין בכל המקומות שרשמתי ביד יוסף, אבל הרד"ק כתב שהכתיב הוא ולאומי מלא בוי"ו, וכן הוא במוסרה, אך במקומות רבות המדרש חולק על המסורת, ומכל מקום אף לפי המסורת הדרש אמת, דבזוהר סדר ואתחנן דף ס"ב ע"א איתא ולאמי אלי האזינו אל תקרי לאומי אלא לאמי, דלא זז הקדוש ברוך הוא מחבבה לכנסת ישראל עד דקראה אמי. והטעם לדרשו בלשון אֵם היינו מיתורא, בתר עמי לאומי למה לי, לכן דרשו אל תקרי כו'. וכך פירוש הכתוב לפי הדרש הקשיבו אלי עמי לאשר אני מצוה אתכם, ועל ידי שתקשיבו למצותי שכרכם להיות לאמי אלי, שאֵלַי תחשבו כערך הבן עם האם כביכול לשלא להחליף דבורכם, וכך ביאר הכתוב ולאמי אלי האזינו שתמיד תאזינו מפי שאומר לכם אמי אמי:

אלא מה עטרה. צריך לומר אלא עטרה זה אהל מועד מה עטרה כו' (אות אמת):

קונדסין. פירוש בלשון יוני ורומי עץ ארוך וראשו חד נקרא קונדס (מוסף הערוך):

אמר לו כתבניתם. רצה לומר בתכלת וארגמן ובתולעת השני ובשש, ויכוין במעשיהם לדוגמא של מעלה ויתעלו בטוב כוונתו, שיהיו חשובים כמותם כי יוריד ה' השכינה שם כשל מעלה:

אותונין נאה. ירושלמי סנהדרין פרק כהן גדול (ה"ו) איתא נפק לגביה לבוש אותוניתיה, פירוש בלשון יוני בגד פשתים (מוסף הערוך). והאות אמת כתב צריך לומר אקונין נאה, והוא דמות שחוקקין בו צורת המלך לכבודו, והכוונה בזה על כללות העולם שהוא כאיקונים שעל ידו ניכר כח היוצר, והמשכן דוגמת כל העולם, ולפי שהאיקונים נעשה מאבן טובה באומנות גדולה אמר בן ביתו כי לא יוכל לעשות כמותה, והשיבו המלך שאינו מבקש אלא ציורו בסמנים כדרך הציירין ואף על פי שאינו דומה ממש, וכבוד המלך במקומו מונח (יפה תואר) ועיין ברבה סוף סדר תרומה:

בלבוש נאה כו'. הכוונה אחד עם דברי ר' אבון שאמר משלו לאיקונין כו', שלהיות הלבוש כבוד הלובש על דרך דרבי יוחנן קרי למאניה מכבדותי, וגוף הלובש מכוסה בו, לכן כנה העולם שכבוד היוצר נראה על ידו עם היותו נסתר, כמלבוש (יפה תואר). ואפשר שלעיל צריך לומר שהיה לו איקונין נאה, וכאן צריך לומר שנגלה לבן ביתו באותונין נאה של מרגליטין, ומלת בלבוש נאה היה נכתב על הגליון פירוש על מלת אותונין נאה:

מרגיליטין. מרגליות:

וכי יכול אני לעשות כמוהו. אמר לו אני בכבודי ואתה בסממנך. כך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה עשה לי משכן. כן צריך לומר וכן הוא ברבה נשא:

וכשם שאתה רואה למעלה עשה למטה. ואם אתה עושה לזה של מעלה למטה. אני מניח סנקליטין שלי של מעלה וארד ואצמצם שכינתי ביניכם למטה. כיצד מה למעלה שרפים עומדים אף למטה עצי שטי עומדים. העומדים אין כתיב כאן אלא עומדים כנתון באסטרטיא של מעלה הדא הוא דכתיב שרפים עומדים ממעל לו. מה למעלה כוכבים. כן צריך לומר (אות אמת) וכן הוא בבמדבר רבה, אך שם איתא העמיד אין כתיב כאן, ולכל הגירסאות כוונת המדרש דלהכי כתיב עומדים לרמז על שרפים עומדים:

באיסטרטיאה. פירוש בצבא וחיילות של מעלן, אחשדרפני המלך תרגום אסטרטילוסי מלכא:

סנקליטין. פירוש בלשון יוני סנקליטוס בית דין, ובבמדרש שמות רבה פרשת ומשה עלה (כח, ג), לך קרא לפלוני סינקליטיקוס פירוש יועץ אחד מבית דין (מוסף הערוך):

מלמד שהיו קרסי כו'. שבת דף צ"ט, א' ובבמדבר רבה פרשה י"ב ושמות רבה פרשה ל"ה:

כחתנים היו כמה דאת אמר וקדשתם היום ומחר. כן צריך לומר (אות אמת) וכן הוא בבמדבר רבה שם, ורצה לומר וקדשתם לשון קדושין:

שמחת לבו אלו דברי תורה כו'. אפשר שצריך לומר וביום שמחת לבו זה אהל מועד שנשנית שם התורה היך מה דאת אמר פקודי ה' כו', ורצה לומר ביום חתונתו זה מתן תורה שאמרו נעשה ונשמע, וביום שמחת לבו זה אוהל מועד שאז היה עיקר הנשואין שמחת לב לפניו כיום שנבראו בו שמים וארץ:

זה אהל מועד ומנין לאהל מועד שחיתונים היו שנאמר ביום כלות משה כלת כתיב ביומא דעלת כלה לגנונה. כן צריך לומר (אות אמת):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף