עץ יוסף על שיר השירים רבה/ג/יא/א

עץ יוסף על שיר השירים רבה ג יא א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בתגלחת. (ויקרא יט, כז) לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית פאת זקנך:

כבן עשרים שנה נבראו. כלומר שלא נבראו כתינוק אלא על מליאתן בצביונם ותקפם שהיו כבן עשרים שנה, וכן כבר נשלמו בדעתם וחכמתם כאילו כבר היו בני עשרים, והלכך נענשו בני יומן, ועיין בבראשית רבה פרשה י"ד סימן ז':

הרקיע. שעל ראשי החיות שנאמר בו כעין הקרח הנורא, ולהלן אמר הרקיע של מים ברקיע שבו כוכבים ומזלות (יפה מראה):

כמראה הבזק. ואמרו בחגיגה דף י"ג, ב' כאור היוצא כו':

הבזק ולא זה מכבה את זה ולא זה מכלה את זה. כן צריך לומר, וכן הוא ברבה במדבר פרשה י"ב (סימן ח):

מיכאל שר של שלג וגבריאל שר של אש. ברבה שם איתא אמר רבי יוחנן כתיב (איוב כה ב) המשל ופחד עמו וגו' המשל זה מיכאל והוא של שלג ופחד זה גבריאל והוא של אש, עמו מהו עמו, מושלמים לו לא זה מזיק זה כו', וכן איתא בתנחומא סדר ויגש (סימן ו) המשל זה מיכאל ופחד זה גבריאל, מיכאל מן המים וגבריאל מן האש, אבל בבראשית רבה פרשה י"ב איתא בסימן ז' שם המשל זה גבריאל ופחד זה מיכאל, ובאבות דרבי נתן פרק ב' (הלכה ו) איתא כקול מים רבים זה גבריאל המלאך, ובתרגום איוב כ"ה על פסוק המשל ופחד עמו מיכאל מימינא והוא דאשא וגבריאל משמאלא והוא דמיא, ובדברים רבה פ"ה (סימן יב) איתא הנוסחא הישנה מיכאל כולה אש וגבריאל כולה שלג, וכתב המתנות כהונה והנזר הקודש שנוסחא דידן עיקר כי כן מבואר גם בזוהר בכמה דוכתי דמיכאל מצד החסד וגבריאל מצד הדין והפחד, ועיין במתנות כהונה בבראשית רבה פי"ב ובדברים רבה פ"ה, וביומא דף ע"ז, א' איתא גבריאל של אש, ובפרק ערבי פסחים ובתנחומא סדר תצוה (סימן יב) איתא בשעה שהפיל נבוכדנצר את חנניה מישאל ועזריה לתוך כבשן האש אמר ירוקמי שר הברד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם ארד ואצנן כו' אמר לו גבריאל אין גדולתו של הקדוש ברוך הוא בכך שאתה שר הברד והכל יודעים שהמים מכבין את האש אלא אני שר של אש אלך ואקרר כו':

חמש אפין כו'. פירוש שיש בו בקרא חמש תוארים, דהיינו תרשיש, וברק, לפיד אש, ונחשת קלל, וקול המון היינו מים, שמשמע ליה דקול דבריו כקול המון פירושו המון ים או המון מים רבים, שיש בו בהמלאך חלק מים רבים, הרי שמקצתו אש ומקצתו מים (יפה מראה). או אפשר שדייק שיש בו בהמלאך חלק מים מדכתיב תרשיש ודרשו חז"ל בפרק גיד הנשה (חולין צא, ב עיין שם) תרי אלפי אמה בים התרשיש (מתנות כהונה בבמדבר רבה שם):

הרקיע של מים. כדמשמע המקרה במים עליותיו, והכוכבים של אש שהם מאירים כאש, ואף על גב דיש אומרים שמים אש ומים, מצי סבר כמאן דאמר בבראשית רבה פ"ד שאינו אלא של מים:

לא ראתה חמה פגימתה. מפני דרכי שלום, והיינו כדאמר בבבלי (ראש השנה כג, ב) דחלשה דעתה דלבנה אם יראה החמה פגימתה ויהיה קנאה ושנאה ביניהם שהחמה שלמה והיא חסרה (יפה מראה):

אין לך כל מזל ומזל כו'. רצה לומר אין לך כל מזל ומזל שלא יהיה נראה בעיניו שהוא קודם לחברו בעלייתו שאין לך כל כוכב (אפשר שצריך לומר כל מזל) שמביט מה שלמעלה ממנו כו'. רצה לומר כשהמזלות מהלכין ברקיע וכולם תקועים בחגורת המזלות וכשהגלגל מתנועע אין מזל רואה מי שלפניו אלא של אחריו (יפה מראה):

ועינו חמי לאחוריו. כן צריך לומר. פירוש כאדם היורד מן הסולם, ודרך היורדים שפניהם אינן כלפי הסולם אלא לאחור, נמצא כל אחד רואה שלמטה ממנו ולא שלמעלה ממנו, וכל זה משום עושה שלום במרומיו כדי שיהא כל מזל ומזל אומר אני הוא הראשון (יפה מראה). ועיין בבמדבר רבה פי"ב ודברים רבה פ"ה ובירושלמי פ"ב דראש השנה (ה"ד), ובכד הקמח אות שלום:

צלוחית של ברד מלאות אש. ונמצא שהאש מבפנים והברד מקיפו מבחוץ. והנה הנס הזה מזולת חבור שני ההפכים הוא, שהאש בתוך הברד הפך הטבע, שיסוד האש מקיף ליסוד האויר וליסוד המים, וכאן המים מקיפים האש:

לההוא פיטרתא דרמונים כו'. פירש בערוך שבקליפה של רמון הפנימית הגרגרין נראין מתוכו. וצריך לומר דהדא חרציניתיה מיתחמיא מלגו, ועיין בשמות רבה פרשה י"ב (סימן ד):

פתוכין זה בזה. כלומר מעורבין זה בזה, וזה הערוב הוא על כוונה זו, היינו עם היות עצם הברד בעצמו והאש בעצמו, נתחברו ונתערבו זה עם זה כמערב גרעיני זרעונים זה בזה, וזה שאמר רבי חנין ד דמייה להדא עשאשיתא דקנדילא דמיא ומשחא מערבין כחדא כו' כי אין זה עירוב ממש כי לעולם השמן מתקבץ ועולה למעלה, ומכל מקום הם מתערבין מתחלה והאש דולק מביניהם ואין המים מזיקן אחר שהשמן למעלה, ואף על פי שקצת טיפי המים בתוכו, וכן אף על פי שנתערבו גרעיני הברד וגם חלקי האש לא כבה האש:

עשאשיתא דקנדילא. וכן הוא בבמדבר רבה פי"ב, והוא כלי שקורין לאמפע שנותנין בו מים ושמן והוא דולק ואין המים מעכבו. וכתב המתנות כהונה שבסוף פרשת וארא לא גרסינן תיבת קנדילא, וכן הסברא נותנת שקנדילא בכל מקום נר של שעוה עד כאן לשונו, ונעלם ממנו לפי שעה מה דאיתא באסתר רבה (א, טז) פסוק בשנת שלש כו' שמא לא יצאת ידי קנדל פטים, ופירש המתנות כהונה בעצמו שפירושו שמא יתנו שמן פקטים אקנדלים, הרי דקאנדלי הוא כלי שדולקים בו שמן:

מיתא ומתקלהא. כן הוא בבמדבר רבה הנזכר לעיל, וכתב המתנות כהונה שם מתלקחת דריש נוטריקון מיתה יש אצלו כלומר דבר שהוא הפוכו ומיתתו ואף על פי כן מתקהל ומתקבץ לעשות כו', ואות אמת כתב שצריך לומר ומתקהא, והוא לשון קהיון שינים:

דבובין. שונאים:

שהוקשה מלחמתו. בבמדבר רבה הגירסא כיון שהגיע מלחמתו כו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף