עץ יוסף על ויקרא רבה/לז

עץ יוסף על ויקרא רבה לז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עץ יוסף על ויקרא רבה - פרשה לז

פיסקא: א  ב  ג  ד  

א  [עריכה]

הה"ד טוב אשר לא תדור כו'. יתורא דנדר בעי למדרש. דהוה סגי דלכתוב כי יפליא בערכך. ובעי למימר דאתא למימר דנדר מאבד נפשות כדרב הונא וכר"ש בר"י דלקמן ואגב מייתי נמי דר' מאיר ור' יהודה דאפי' לידור ולשלם אית דאמר שאינו הגון. ומייתי נמי אגב דמשהה נדרו בא לידי ע"ז וג"ע וש"ד. והדר מייתי דרשב"י דאמר דנדר אתא לאקושי ערכין לנדרים מה נדריך בבל תאחר אף ערכין:

וטוב הנודר ומשלם. כלומר וטוב מזה הנודר ומשלם. והכי מפרש קרא טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם. אבל משתדור ותשלם לא. שהוא טוב מכולם (רש"י):

וטוב משניהם מי שאינו נודר כל עיקר. פירש"י לעיל מיניה כתיב את אשר תדור שלם. ואפ"ה טוב אשר לא תדור. שמא תדור ולא תשלם. הכי מפרש לה:

וטוב משניהם. פרש"י טוב מנודר ואינו משלם ומנודר ומשלם. שאינו נודר כל עיקר. שהרגיל בנדרים בא לידי לא יחל דברו:

לעזרה ומקדישה. לאו בעזרה ממש שאסור להביא חולין בעזרה. אלא ר"ל בפתח העזרה [ר"ן בפ"ק דנדרים]:

וכי תחדל לנדור כו'. ר"ל וכד"א וכי תחדל לנדור כו'. ולראיה מייתי לה דטוב שאינו נודר כל עיקר. מדכתיב וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא. משמע הא תדור יהיה בך חטא:

ומת בים. וצ"ל שזה היה בזמן שלא היה רוח סערה ולא נסתכן אלא זה. דאל"כ מנלן שבחטאו היה. גם צ"ל שהיה מוחזק שאין לו חטא אחר. דאל"כ מנ"ל דהא גרמה ליה:

סוף שבא לידי ע"ז כו'. אי אפשר לומר שזה על צד העונש שיכשילוהו באלה מפני שחטא ששהה את נדרו. כי חלילה לאל מרשע שמפני שאדם יחטא יזמינו לו שיחטא עוד. אלא הכוונה דמשום דה' רגלי חסידיו ישמור מן החטא ואפי' בני ביתו ישמור. קאמר דמשהה את נדרו לא ישמרוהו מן השמים וסוף בא אפי' לידי עבירות חמורות כאלו. כיון שיצא מן כלל רגלי חסידיו:

הסירו את אלהי הנכר. ואע"ג דלאו ע"ז ממש הוא. כיון דהיה בידם כלים של ע"ז הו"ל ליתא דע"ז:

ותצא דינה. אע"פ שאנוסה היתה. שכיון דע"י שהיתה יציאנית קרה לה. נחשב לה כליתא דג"ע:

ויהי ביום השלישי כו'. אע"פ שמן הדין הותר הם הריגתם. מ"מ כיון שנמולו ליתא דש"ד הוא:

וישמע את דברי בני לבן. אע"ג דיעקב לא סיפר לשון הרע. מ"מ ליתא דלה"ר הוא מה שקבל לה"ר. דמסתמא לא אמרו בני לבן זה לפניו אלא לפני אחרים והגידו ליעקב ויעקב קבל דבריהם:

הה"ד ואני בבואי מפדן כו'. מדקאמר מתה עלי דריש שמתה בשבילו. ופליג אהא דאמרו בב"ר פ' ע"ד דמקללת אשר תמצא את אלהיך לא יחיה מתה רחל. וכן פליג על הא דדרשו ממתה עלי רחל בריש רות רבה ובסנהדרין פ' כ"ג אין אשה מתה אלא לבעלה:

שנא' נדרו ושלמו. והא דאמר בפ' ד' דנדרים הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליו קרבן. אתיא כמ"ד טוב משניהם שאינו נודר כל עיקר:

אין מיתה בלא חטא. פי' חטא הוא שוגג. ואין יסורים בלא עון. הוא מזיד. וע' מ"ש בענף:

כשם שבנדרים בל יחל. אם עברו עליו ג' רגלים ולא שלם:

לפיכך משה מזהיר ואומר איש כי יפליא כו'. פי' היינו דאצטריך למכתב נדר להיקשא. כדכתיבנא לעיל:

ב  [עריכה]

הה"ד כי פעל אדם ישלם לו כו'. בעי למדרש איש כי יפליא כדדריש בתורת כהנים איש להוציא את הקטן. יכול שאני מוציא את הקטן שיש לו הפלאה [שיודע להפלות ולפרש לשם מי נדר ולשם מי הקדיש והוא כשהוא בן י"ב שנה ויום אחד] ת"ל כי יפליא [וה"ק קרא איש הוא לענין ערכין כאשר יפליא כשיודע להפלות] ולהכי מייתי קרא כי פעל כו' דדרשינן מיניה לקמן שבשכר שישב משה בסבלות בני ישראל בין גדול לקטן כו' זכה ליישב נדריהם בין גדול לקטן וכו'. ומכיון דמייתי קרא דריש לה ברישא בעובדא דההוא גבר דהוי ליה תרי בנין כו':

מצוח. צדקה:

ואפקנתהון. והוציאוהו לצדקה:

פולסין. שקלים (ערוך). והא"א גרס פולרין:

פוק זבין. צא וקנה:

אמרי. גבאי צדקה הרי בא בעל הצדקה ואמרו ליה תן חלקך בזאת המצוה שאנו קונין קולב פי' תכשיט ליתומה אחת. לקח אותם עשרה שקלים שנתנה לו אשתו ונתנה להם. והמעריך הביא הגירסא חד קולא. ומפרש קולא כמו גולא. ופי' לבוש. וכתב עוד שבספר כתיבת יד גריס קולר והוא תכשיט לצואר ונקרא קטלא עכ"ל. ובערוך ע' קלב גרס קלב ופירושו כתונת. ואית דגרסי חד כילה לחדא יתומא:

חמא תמן כו'. ראה שם מאלו האתרוגים שהתינוקות משליכין ביום הושענא רבה:

שומטין כו'. ואין בו משום גזל מאחר שעושין כן משום שמחה:

נסב כו'. לקח מהם ומלא מהם שקו:

ארעת כו'. נזדמן השעה ויקר מקרה ונמצא המלך חושש וחלה במעיו. ואמרו לו בחלום רפואתך שתאכל מן אלו אתרוגים שהיהודים מתפללים עמהם ביום הושענא רבה ואתה תהיה נתרפא:

פשפשין כו'. חפשו באותה שעה לכל הספינות ולכל העיירות ולא מצאו מהם מאותן האתרוגים:

אזלון כו'. הלכו ומצאו לאותו איש יושב על השק. ואמרו לו יש אצלך שום דבר למכור. ואמר להם איש עני אני ואין אצלי כלום למכור. חפשו בשקו ומצאו מאלו האתרוגים:

מן הן. מאין הם:

אטעונין כו'. נשאו השק והעלוהו לפני המלך ואכל מהם המלך ונתרפא. פינוהו השק ומלאוהו בדינרין:

שאיל לך עוד כו'. בקש ממני עוד בקשה ואני אעשה. אמר ליה מבקש אני שיחזירו לי נכסי שמכרתי ואני אחזיר להם הדמים. ויצאו כל העם לקראתי. וכתב היפ"ת צריך לומר דהיינו נכסין שלקחו ממנו באלמות. דאי קרקעות שמכר בדעתו איך יבקש שיחזירם לו בע"כ:

עבדין ליה כן כו'. עשו לו כן. כיון שהגיע לאותו מדינה שהוא דר בו יצא הכרוז לפניו שיצאו כל העם לקראתו. ויצאו גם אחיו ובניו לקראתו. משהיו עוברים הנהר נתן עליהם שבולת הנהר ושטף אותם:

ואשתכר. פי' והוא היה נשכר שנכנס לביתו וירש כל עשרו של אחיו. ואולי צ"ל ואשתכח כלו' ונמצא הוא נכנס וירש כל נכסי אחיו:

וישב להם כו'. היה מיישב ומסדר המשאות:

נדריהם בין איש לאשה. שאין ערך הזכר והנקבה שוים. וכן בין גדול לקטן שאין ערך בן חדש ובן ה' שנים ובן עשרים שוין. וכן בין בחור לזקן שאין ערך בן עשרים ובן שלשים ובן יותר מששים שוין:

ג  [עריכה]

ראה ככר אחד כו'. בפ' הדר גרסינן מצא גלוסקין בדרך. א"ל אלעאי טול גלוסקין מן הדרך. מצא גוי אחד א"ל מבגאי כו':

ברכת כו'. נתת לו ברכת שלום שלפיכך מכיר אותך. ובפרק הנזכר גרסינן כלום הכירך:

נטפל. נתקרב אצל הגוי (רש"י):

מותר לאחר הפסח בהנאה. וה"ה לאכילה למי שאינו נזהר מפת של נכרי. ודייק זה מדנתנו רבן גמליאל הככר להנכרי דאיכא טובת הנאה להנכרי (רש"י):

מפני כשפים. שמא נעשה בו כישוף למי שיקחנו. ודוקא בשלמין. אבל בפתיתין לעולם אין מעבירין דליכא למיחש בהו לכשפים (גמרא):

משער את כו'. אם תוכל לשער ששתינו כמו רביעית יין ממקום איטליקי שיין זה משכר ברביעית:

כי רביעית יין משכרת. פי' רביעית יין האיטליקי:

אין מורין שתוי יין. דטעם דלא הפר עד שיפיג יינו משום דדמי להוראה שיהיה צריך לבקש לו פתח כדלקמן:

שאין מפירין נדרים לא שתוי יין. אע"ג דבכלל מה שאמר אין מורים שתויי יין איתא כדכתבתי. הוא כדי לכלול כל מיני דנדרים כחדא:

שידקר בחרב. בפ' הדר פרש"י ראוי לדוקרו דלמא לא מקיים ליה. והיינו פתח דקאמר ליה אילו היית יודע שאסור לנדור וחייב מיתה אתה עליו כלום היית נודר. ואמר לו היאך לא. וע' בירושלמי דנדרים פ' ר' אליעזר. ואנן לא קיי"ל הכי כדאמר בפ"ד דנדרים דלא פתחינן בהא דמתוך פחד יאמר דאדעתא דהא לא נדר אע"ג דמשקר:

ואמר להם איש כי יפליא. דקשה דכי יפליא מיותר הכא. אע"כ פירושו כתרגומו ארי יפריש. ור"ל שמפרש לפני החכם ואומר כן נדרתי ולדעת כן נדרתי אבל לדעת כן לא נדרתי ומתוך כך הוא בא לידי היתר. ולהכי בתר דמייתי הא דר"ג שהוצרך לישוב הדעת לחשב איזה פתח ימצא לו. קאמר דהיינו איש כי יפליא דבעי שיברר להיתר אם נדר לדעת כן:

ד  [עריכה]

ד' פתחו בנדרים כו'. מפרש איש כי יפליא שיברר דבריו דנדרו ולא יוציא מפיו דבריו סתומים כאילו הד' ששאלו שלא כהוגן במה שסתמו ולא פירשו כהוגן ליזהר שלא יכשלו במעניהם:

שנא' והיה הנערה כו'. ר"ל דכתיב ובנות אנשי העיר יוצאות והיה הנערה משמע הנערה היוצאת תחלה מן העיר ויאמר לה השקני. לה היה מנחש:

אילו יצתה שפחה כו'. והא דלא קאמר אילו יצתה חגרית או סומא כדאמרו בגמרא. אפשר שס"ל לבעל המאמר שאם יראה שהיא חגרית או סומא לא יאמר לה הטי נא כדך וכו':

אילו הרגו גוי או ממזר כו'. ר"ל כיון שסתם שאול דבריו והיה האיש אשר יכנו וגו' ולא פירש האיש הכשר אשר יכנו. א"כ יכנו איש שאינו כשר ויהיה צריך ליתן לו בתו. שלא יאה למלך כזביות ולהדר מדבוריה. וביותר בדבר שנתן נפשו עליו ושם נפשו בכפו להלחם עם גלית:

אילו יצא גמל כו'. קשה אמאי לא קאמר יכול אפי' בתו ושאר כל אדם דשלא כהוגן הוא כמו שאמר שהשיבו שלא כהוגן שנזדמנה לו בתו (רש"א):

ספת כו'. בין זה לזה נספת ההיא הנערה הנעלבה:

נגיד היה עליהם. נגיד עליהם אין כתיב כאן אלא נגיד היה לפנים ה' עמו:

דמים היה חייב. ר"ל שיתן דמיה לבדק הבית:

ר' יוחנן אמר אפי' דמים לא היה חייב. כצ"ל (א"א):

ולא עוד כו'. חסר כאן וצ"ל כדאיתא בתנחומא אמר להן הקב"ה לישראל אם אתם מביאין לפני ערכין שלכם מעלה אני עליכם כאילו נפשותיכם הקרבתם לפני. לכך נאמר איש כי יפליא נדר בערכך נפשות. ועלה קאמר ולא עוד אלא כל מי שנודר ומשלם כו':

כל מי שנודר ומשלם. עכשיו. זוכה שישלם נדרו בירושלים לימות המשיח:

הה"ד נדרי לה' כו'. מדכתיב ב"פ צ"ל דה"פ כשנדרי אשלם אזכה לשלם נדרי בחצרות בית ה':

היכן בחצרות בית ה'. והוא דבק עם נדרי אשלם. דלא תימא בחצרות בית ה' נמשך למאמר הללויה. יקשה הרי בכל מקום שייטיב ה' ראוי להודות לה' והיינו הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו דמייתי אלמא לעולם כשעושה חסד צריך להודות לו. וא"כ אמאי קאמר בחצרות בית ה' אע"כ לומר דאשתלומי נדריו קאי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף