עץ יוסף על ויקרא רבה/לב/ה

עץ יוסף על ויקרא רבה לב ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הה"ד גל נעול כו'. הכוונה לפרש ויצא בן אשה ישראלית שזה יצא מכלל ישראל להיות בן פרוצה בערוה כי כל ישראל היו גדורים ולא נמצא פרוץ בערוה זולתה כדלקמן. ולהכי מייתי דרשת האי קרא דמיירי בגדר ערותן של ישראל. דקרא בשבח כנסת ישראל שחביבין ככלה קמיירי:

גל נעול אלו הבתולות כו'. הא"א גרס איפכא גן נעול אלו הבתולות גל נעול אלו הבעולות. וכן הוא בבמד"ר פ"ג. ובשה"ש רבה פ"ד. והכי משמע לפום ריהטא. דבקרא גן נעול כתיב ברישא וראוי להקדים שבח הבתולות ואח"כ הבעולות דהוי רבותא טפי דעביד לזנות טפי מבתולות. וע' בענף שכתבתי ליישב גירסתינו. ולפי גירסת הא"א קמפרש גן שאין בו פתח כלל ונעול לגמרי. וגל נעול פי' שער ופתח נעול היינו הבעולות שפתחן פתוח אלא שנעול:

מעין חתום. אלו הזכרים. שזרעם מושך כמעין. אבל בבמדב"ר פ"ג גרס מעין חתום אלו הפנויות. [וכן תקנו במטבע ברכת בתולים לבל ישלט זר במעין חתום] וע' מ"ש שם:

מתוך כך שלחיך. הא לאו הכי לא היו שלוחים מאז עד בא קץ ת' שנה:

מתוך כך שלחיך וגו' פרדס רמונים. ופי' פרדס רמונים היינו דהוי דמיא לפרדס רמונים ברבוי אנשיהם וחכמתם כדאי' בש"ר פ"ה:

שרה אמנו כו'. דריש גן נעול כו' שבזכות גן נעול דהיינו שרה או יוסף היה גל נעול דהיינו אנשי ישראל או נשותיהם:

וגדרה עצמה. שכשלקחה פרעה פירשה ממנו והיתה אומרת למלאך שיכה בו כדאי' בב"ר:

ונגדרו כל הנשים בזכותה. הכוונה ע"ד שאמרו מעשה אבות סימן לבנים. ור"ל שהאב כשמושך הקדושה גורם לזרעו שיוכלו בקל להתדבק במדה ההוא לפי שכבר פתחו האבות פתח. אף כאן כי לולא שרה שירדה למצרים ושברה שם כח התאוה לזנות שרבה שם. לא היו יכולים הנשים הפשוטות לעמוד נגד יצרם. וכן יוסף לזכרים. שלעולם ע"פ הרוב טבע האב והבן שוים. הן בעניני הגוף הן במעלות הנפש וחסרונה. וע' מ"ש עוד בשה"ש רבה:

כדאי היה גדור ערוה כו'. הוא ס"ל כבר קפרא דארבעה דברים טובים היו בישראל אלא שבזה פליג עליו דבר קפרא ס"ל דבזכות כל הארבעה דברים נגאלו קודם זמנם. והוא ס"ל דכדאי היה גדור ערוה בעצמו שיגאלו קודם זמנם אף שלא היו שאר דברים טובים בהם. אלא דאיתרמי מלתא שנמצאו ג"כ בהם הזכיות האחרות. אבל האחרות לבדנה לא היו מספיקות:

בשביל ד' דברים נגאלו קודם לזמנם. וראיתי מדרשות חלוקות הרבה בזה. שיש אומרים ד'. וי"א ג' וי"א ב'. וי"א א'. וע' בש"ר פ"ח סי' מ"ב ביפ"ת:

ולא שינו את לשונם. ע' מ"ש בשהש"ר:

נחתין. יורדין לשם:

סלקין. עולים משם:

ליהודה רופא כו'. צ"ל ליהודה ליאני ולראובן רופא. ורופא הוא קיצור השם מראובן. או על שם אבנו אודם הנקרא רובינ"ו והוא אדום בלשון רומי רופוס. וליאוני הוא אריה הוא אריה בלשון רומי על שם גור אריה יהודה כמובא בדברי הראשונים ז"ל ליאון כנוי ליהודה (רד"ל):

ליוסף לסטים. אפשר צ"ל אדעטיש. והוא יוסף בל' רומי (רד"ל):

ויגד לאברהם העברי. ופי' שהוא משיח בלשון עברי כרבנן דלעיל בב"ר. ומשום דאפשר פירושו שהוא מבני עבר או מעבר הנהר כדאמר התם מייתי סמך מפי המדבר אליכם דמשמע שהוא לשון מיוחד לבית אברהם והוא לשון עברי:

מופקד אצלם כל י"ב חדש. דאע"ג דדבר נא באזני העם נאמר לבסוף כשהודיעו מכות בכורות. מ"מ בתחילת שליחות משרע"ה נאמר לו ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה. והודיע הדבר לישראל ומה שאמר אח"כ דבר נא באזני העם הוא לומר שאז הגיע עת מעשה. והא דנקט הכא דבר נא באזני העם לאשמועינן דאע"פ דזה נאמר לבסוף מ"מ הדבר הזה היה ידוע אצלם מתחלה:

ולא הלשין אחד על חבירו. לומר עליו שהוא רשע ויכפור בפקדונו ולכן יזהר מלהשאילו:

אחת היתה ופרסמה הכתוב. נראה דהא פליגא אדאמר לעיל חד זמן קדם נוגש גבי שוטר כו' דלפ"ז לא היתה פרוצה אלא אנוסה או מוטעת ומהכא משמע שהיתה פרוצה בעריות. ודלא כהרא"מ. וע' ביפ"ת:

שנא' ושם אמו שלומית. דאל"כ מה צריך להשמיענו שם אמו אלא לומר זו בלבד היתה פרוצה:

דהות פטטא בשלמא. דברנית ושואלת בשלום כל אדם. ואין כך דרך נשים [וזו היא מדברת עם כל אדם דכתובות דף ע"ב] ומזה נמשך המעשה הזאת כי היתה דוברת הרבה עם כל אדם. ודרכן של חז"ל למדרש השמות כפי הענין דקי"ל שמא גרים:

למטה דן גנאי. לאמו גנאי לאביה גנאי למשפחתה ולשבט שיצתה ממנו. כיוצא בו עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח למטה יהודה גנאי לו גנאי לאביו ולמשפחתו ולשבט שיצא ממנו. כצ"ל (יפ"ת). וכן הוא בש"ר מ"ח. והכוונה להודיענו שאדם רשע מה שעושה לא ימשך הגנאי אליו לבדו אלא גנאי הוא לו ולכל משפחתו שיצא מהם רשע זה:

לשבטו שיצא ממנו. אמר ר"ל מדכרין כו' מדכרין ומשחקים ושם אמו שלומית בת דברי. אמר רב לעולם אין ממזר כו' שלא יתפרסמו החטאים ר' זירא כד סלק להכא. כצ"ל (רד"ל). וע' בירושלמי יבמות וקדושין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף