עץ יוסף על ויקרא רבה/כב/ג

עץ יוסף על ויקרא רבה כב ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אפילו ע"י נחש. שאינו בר דעת. ואפילו ע"י צפרדע שאין דרכה לנשוך ולהזיק כלל. שלפעמים יסייע בשליחות כהך עובדא דמייתי לקמן. ואפילו ע"י עקרב שאינו גדול כנחש. ואפילו ע"י יתוש שהוא בריה קלה ונשיכתן קלה:

מאן דאמר. כמו איכא מאן דאמר:

מדם הקרבנות. היינו פר העלם דבר של ציבור ושעירי עבודה זרה שהיו מזין מדמן בהיכל נגד הפרוכת ופעמים היו נוגעים בפרוכת ודרך נס אע"פ דודאי יבשה היתה נתלחלח הדם ובצבץ ונדבק בחרבו. וטעם הנס כתבו בתוספות שהיה להודיע שקשה לפני הקב"ה חורבן בית המקדש. או כדי להטעותו שיסבור שהרג את עצמו כדאי' במס' גיטין:

מן דם פר ושעיר של יוה"כ. הנעשות בהיכל נגד הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ ופעמים נגעו בפרוכת וניכר היה בפרוכת הזאות דפר ושעיר של יוה"כ. והזאות דפר העלם דבר של ציבור ושעיר ע"ז. כי אלו היו כסדרן מלמעלה למטה כמצליף ולא אלו. כדאי' בפ' הוציאו לו. והאומרים מדם הקרבנות ר"ל שראו הפרוכת חתוך במקום ההזאות שלא כסדרן וא"כ דם החרב שחתכו היה מדם הקרבנות. והאומר מדם פר ושעיר של יוה"כ ר"ל שראוהו חתוך במקום הזאות אלו. והנה ר' אליעזר העיד על ראותה כדאי' בפרק הנזכר:

התחיל מחרף כו'. שסבר שהרג את עצמו:

לא דמי כו'. אינו דומה מי שעושה מלחמה עם המלך במדבר ומנצח אותו. למי שעושה עמו מלחמה בעיר מלכותו ומנצחו:

גרגותני. פי' סל:

מחא נחשולא בימא. הכה נחשול בים. וזה היה ע"י שר של ים:

אמר דומה לי כו'. כלפי מעלה אמר כן נדמה בעיני שאין כו'. וא"כ מנליה שלא היה הרוח מקרה מהים. ויש לומר שהיו כל האניות עוברים בשלום ואניתו לבדו בסערה:

אלא במים. כדאי' בירושלמי מסכת ע"ז שכל האומות מודים שהקב"ה שליט במים (נזה"ק ומדר"א):

א"ל הקב"ה כו'. מפורש בגיטין שבת קול יצתה ואמרה לו כן:

בבריה פחותה. נקרא כן לפי דמעלנא אית לה ומפקנא לית לה. ונפרע ממנו בבריה זו לרמז לו שמעלנא אית ליה שנכנס לעירו בכבוד. ומפקנא לית ליה שלא יצא עד שנפגר. ועוד מעלנא אית לה ליכנס בחוטמו. ומפקנא לית ליה לצאת ממנו (גבול בנימין). וע' מ"ש בקהלת רבה:

נקיטא ברברייא. עם לועז ת"י ברברייא. ור"ל שקלסוהו שנצח לישראל. וקראו להם ברברייא בלשון בזוי:

ונכנס ורחץ. הודיענו זאת. משום שע"י המרחץ היתה הסיבה להכנסת היתוש במוחו. שמרוב תאותו אל השתיה לא עיין בכוסו. וכשהיה שותה נכנס היתוש אשר בו במותו:

קראו לרופאים. וכן הוא בב"ר פ"י ובקהלת רבה. ופליגי אדגיטין דהתם אמר שלא הוציאוהו אלא כשמת והכא קאמר שבעודו חי הוציאוהו שלא יכול לסבול הצעד עוד. ועי' מ"ש בקהלת רבה:

תמן הוינא כו'. שם הייתי והיו נותנין הגוזל מן זה הצד של מאזנים ושני ליטרות בצד השני והיה שוקל אחד כנגד אחד בשוה:

כל מאן. כמו כל מה:

דהוה הדין שני כו'. וכן הוא בב"ר פ"י. ופי' היפ"ת דשני מענין כמישה. כמו זרעים שנצמחו ושני דסדר תעניות. ופי' מיד כשהוציאוהו היה כגוזל ואח"כ היה הולך והקטין עד שעמד כיתוש דעלמא. וזהו שאמר כל מה שהיתוש היה נחלש ונקטן גם טיטוס מתנונה ונחלש והולך. עד שעמד היתוש על שיעורו הראשון ואז פרח כדרכו ואז גם טיטוס מת. ואף שאמר לעיל שפצעו את מוחו. עכ"ז היה עדיין חי. כי אפשר לקחת הגולגולת בלא ניקב הקרום. ובלא הכי היה הכל על דרך נס:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף