עץ יוסף על ויקרא רבה/כא/ח

עץ יוסף על ויקרא רבה כא ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר' חנינא כו'. איידי דקאמר הכא בל"ו זגים כו' דהיינו משום ונשמע קולו. מייתי הך עובדא דהוה סכנה משום דנכנס לביתו פתאום. וכן הא דרשב"י ורב ורבי יוחנן דאמר דאין ליכנס לבית פתאום משום ד"א כמו שאכתוב לומר דמאי טעמא קאמר הכא ונשמע קולו וכו' כדי שינהוג בכניסתו לפני ה' כדרך העולם שאין ליכנס פתאום:

היה משלח כו'. תמיד היה שולח לתוך ביתו לידע כל עניניהם:

בא והשיאה. ורבי חנינא לא גילה הדבר לר"ע:

ואעפ"כ. כלומר אעפ"כ ששלחה לו אשתו כך. לא הניח למודו. עד שצפה ר"ע ברוח הקדש ואמר כך. ואז קם והלך במצותו:

ידע מהו אומר. רבי חנינא ידע והבין דעליו הוא אומר כן:

קם נסבי רשותא. לקח רשות מר"ע והלך לו:

בעי לעייל כו'. היה רוצה ליכנס בתוך ביתו ומצא שפינו הבית לזוית אחרת בעיר:

אזל כו'. הלך וישב לו על מלויתיהון דנשיא אל שפת הבור ששם ממלאין הנשים כדיהן מים:

דטליותא כו'. שמע קול הנערות שאמרו בת חנינא מלא כדך ועלה לך. והבין שהוא בתו:

עד שיצתה נשמתה. שהשמחה הפתאומית תפתח הלב והחום הטבעי יוצא ומתפזר בחצוני הגוף ויתקרר הלב:

ד' דברים הקב"ה שונאן. ואע"ג דכל דבר עבירה שונא ה'. לא מייתי הכא מילי דאיסורא אלא מילי דחוצפא בעלמא. והיינו דקאמר אף אני איני אוהבן כלומר דמילי דדרך ארץ נינהו ומסברא דדעתא דאינשי מאיסי:

האוחז באמה. מיירי בנשוי. א"נ באוחז מעטרה ולמטה דשרי. מ"מ אין זה דרך צנועים:

והמשמש מטתו ערום. שיש לו להיות צנועה בשעת תשמיש כדאמרינן בנדרים (תוס' פרק כל היד). ואע"ג דאמרינן בכתובות שארה זו קירוב בשר שלא ינהוג בה מנהג פרסיים שמשמשין מטותיהן בלבושיהן. יש לומר דעכ"פ הכתונת ילבש ומ"מ מקרי קירוב בשר (ז"ר):

לבית פתאום. דילמא עבדי מילי דצניעותא:

אל תכנס לעיר פתאום. טעמא משום סכנתא שאם יתבשרו בני ביתו פתאום שהוא בא יתעלפו מרוב שמחתם כענין רבי חנינא דלעיל. אלא קודם בואו יודיע את בני ביתו ע"י עוברים ושבים שהוא מוכן לבוא:

ואל תכנס לבית פתאום. היינו אפילו כשהוא בעיר וטעמא דילמא עבדי מילי דצניעותא:

שחרר עבדך ותן לה. ואע"ג דהמשחררר עבדו עובר בעשה. מצוה רבה שאני כמ"ש תוס' בגיטין (זית רענן). דאם ישהנה בבית תבוא לידי זנות:

הוה מבעבע. ומיירי שלא היה בא פתאום שכבר ידעו בבואו. ומ"מ הוה מבעבע בקולו משום כבוד בעלמא כמי שנוטל רשות תחלה. וכן ונשמע קולו דכהן גדול אינו אלא משום כבוד. דהתם לא הוי משום צניעותא. אלא דכיון דדרך ארץ הוא שלא ליכנס לבית חבירו פתאום עביד הכי כ"ג בבהמ"ק. מבעבע ענינו השמעת קול:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף