עץ יוסף על ויקרא רבה/טז/ו

עץ יוסף על ויקרא רבה טז ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אריב"ל ה' תורות כו'. גם טעם אגדה זו לומר דהוצאת שם רע חמיר משאר עבירות המביאות הצרעת. ולהכי רמיז ליה קרא טפי משארא כטעם האגדות הקודמות. ולה"ק דחמשה תורות כתובות בו ללמד שעובר על ה' חומשי תורה:

עובר על ה' ח"ת. Fלו' שהוא כעובר על כל התורה:

אילין צפריא כו'. כתב הרא"מ שאין זאת האגדה נותנת טעם על אותן הצפרים ממש שהביא המצורע לטהרתו. אלא על הצפרים בכלל למה קרבנו מן הצפרים ולא מן הבהמות. ואמר לפי שהנגעים באים על לה"ר הוא מעשה פטפוטי דברים לפיכך הוזקק לטהרתו צפרים ולא בהמות. מפני שהפטפוט נמצא במין הצפרים ולא במין הבהמות עכ"ל. וע' מה שטען עליו היפ"ת:

קולנין. משמיעין קול וצפצוף:

ויכפר על הקול. דהיינו לה"ר שע"י בא הצרעת. ואע"ג דעל כמה דברים אחרים ג"כ בא החמור והיותר נמצא שבהם הוא לה"ר כדלעיל. ולכן קבע הכפרה עליו. ולאו דוקא כפרה ממש. שהרי כבר נתכפר בנגעים שבאו עליו מאחר שכבר נתרפא וכאומר הסולח לכל עוניכי הרופא וגו' אלא הכוונה גמר כפרה. או אפשר כפרה זו לשון נקיות וטהרה:

צפור דרור. כלומר הצפור הזה מצותו להיות צפור דרור כדאי' בת"כ: ונקראת דרור על שם שהיא דרה היכן שתרצה ואין מוחה כמו שדרשו חז"ל. ואין לומר צפור דרור כמשמעו שהרי היו צריכין להיות עופות וטהורות כמו שפירש"י ז"ל בפרשה זו (מת"כ):

שאוכלת מפתו. שע"י שהיא דרה בבית. שלכך נקראת דרור:

מכפרים עליו. אע"פ שמתים ע"י כך. כהן שנהנה מישראל עאכ"ו שראוי ליזקק לכפרתם אע"פ שצער הוא לו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף