עץ יוסף על ויקרא רבה/טו/ו
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אני אמרתי לך כו' חייך כו'. ולכאורה הקרבן על האשה. מה הבעל חייב בזה אך לפי שהבעל מביא קרבן עשיר על אשתו. כדאי' בב"מ פ' המקבל דף ק"ד ע"א. א"כ אם אין הבעל חפץ. מוכרחת להביא קרבן עני. וזהו אם לא תמצא ידה די שה. שהבעל אינו רוצה להביא קרבן עשיר. ולזה העונש עליו מדה כנגד מדה שבקש להרויח כבש בחילוף בן יונה ולזה נעשה מצורע שאפילו עני לא סגי לו בלא כבש לאשם כמפורש בפרשה שאחריה [מלא העומר]:
המקיים מצות חלה כו'. שטעם מצות חלה להפריש לי"י שהוא סיבה ראשונה ראשית העיסה להורות ההשתעבדות אל הסבה הראשונה. ולפי שהמקצר בזה צרעת המינות פרחה בנפשו לזה אמר שהוא כעובד ע"ז שמכחיש אלוה ממעל:
מי גרם לו כו'. וה"פ דקרא כי בעד אשה זונה וכו' כלו' להכשל בה. בכל עבירה מספיק ואפילו עד ככר לחם שנראה שהיא קלה אפילו זה מספיק להכשילו. וע' ביפ"ת:
שאינו מעושר. כלו' שאוכל אצל אשה ככר שאינו מעושר גורם לו להכשל בה אח"כ. ואפשר ככרו גרסינן ובשביל שמזלזל במעשרות סופו להכשל בזונה [ע' בסוטה ד] (רד"ל):
וכי מה ענין. הא אין שום דמיון בין דיני אישות לדיני תרומה וקדשים. אלא דאתא לדרשא (הרא"מ):
ולא עשית כן. וזה נרמז באומר ואיש את קדשיו לו יהיו ר"ל והאיש אשר קדשיו לו יהיו שלא יתנם לכהן והביא אותו האיש את אשתו אל הכהן:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |