עץ יוסף על ויקרא רבה/ח/ב
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מהאוכל יצא מאכל כו'. משום דק"ל מאי לשון זה גבי קרבן כדלעיל. בעי השתא לתרוצי שלהיות זה דבר חדוש שאכל אהרן כל הקרבנות דניתנין לאכילת אדם ועכשיו יצא ממנו קרבן. להכי קאמר זה קרבן כלו' זה קרבן זר ומחודש. ומעין זה מייתי מהאוכל יצא מאכל שהדבר תימא אריה אוכל כל החיות ועכשיו יצא ממנו מאכל כדמפרש בסמוך (ע' ביפ"ת):
לגשגש. לשון הגשה ודבוק:
בג' מקומות. הצליח. כצ"ל דבשלשתם כתיב ותצלח עליו רוח ה'. ובראשונה כתיב ותחל רוח ה'. והכונה בזה שע"י שהתחיל רוח ה' לגשגש בו בפעם הראשונה בזמן כשרותו. הוכן מאד עד שצלחה עליו גם אחר כן. שהמוכן בדבר לא במהרה ינתק:
מג' מקומות. היינו צרעה ואשתאול ומחנה דן שמחנה דן ג"כ שם מקום כמ"ש הרד"ק:
מהו בין צרעה כו'. אגב שמביא זה הקרא מפרש ליה אגב אורחיה. מהו בין צרעה כו' דלא מצינו ב' עיירות צרעה ואשתאול במקרא אלא במחנה יהודה ולא בנחלת דן. לכן מפרש ששני הרים היו בנחלת דן שנקראו צרעה ואשתאול. ובין אותן שני הרים היה רוח ה' החל בו דרך גבורה. שהיה מקרבן לאותן ב' הרים למקום שבין שניהם ושם היה טוחנן זה בזה. ודריש לפעמו מענין הולם פעם שהוא ענין הקשה (יפ"ת):
היה פוסע כו'. דרש לפעמו מענין הרימה פעמיך. ומלשון מה יפו פעמיך:
מקישות זו לזו. כזוג שמרוב הגבורה שהי' לובש כשהיה שורה עליו רה"ק היו עומדות שערותיו ומתחזקות עד שהיו מקישות זו לזו. ודרש לפעמו מלשון פעמון זהב ורמון:
כשהוא חוזר תמנתה. כצ"ל:
והיה שמשון תמה בלבו. דמטבע האדם בעת שרואה מפלת הגבור ונפילתו ומותו. יאחזנו השתוממת בזכרו מגבורתו העזה ועתה הושלך באין לאל ידו להתנועע ותמה על מה שלח הקב"ה מעשה זה לידו. אם לא שרמז על אהרן:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |