עץ יוסף על ויקרא רבה/ו/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


ויקרא רבה


מפרשי המדרש

יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על ויקרא רבה TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ושמעה קול אלה הה"ד כו'. משום דק"ל דמלת קול מיותר. לכן מפרש קול אלה הוא קול הכרזת החזן. והוא שהיודע בעדות הגניבה וחולק עמו ומעלימו עתיד ג"כ לעבור על השבועה שישביעו בציבור על כל מי שיודע בדבר שאחר שחלק עמו לא יבא ויגיד מפני בושתו ומפני הפסד הממון. ולהכי מייתי הא דכתיב חולק עם גנב וכו'. ומכיון דמייתי ליה מפרש מאיזה טעם קאמר שונא נפשו. וקאמר שזה משני פנים. האחד מהרעה הבאה עליו בדין שלמטה כי כשיודע הדבר יהרג. כמעשה השלטון דמייתי. והשני בב"ד של מעלה שישא עון שמיעת האלה ומעוות זה לא יוכל לתקן:

ומתיר את הגנבים. בילקוט הגי' מגייר את הגנבים והוא ט"ס וצ"ל מגייד בדלי"ת שכן גי' הערוך ערך גד י"ב ופירושו כמו מנגיד (רד"ל):

מליזים עליו. לשון לזות שפתים (משלי ד כד):

לקומפון. שדה ששוחקים בו השרים:

שאין הכל כו'. כלו' היה מרמז להם בזה שעיקר הגניבה הוא מן הקבלנים שהיו מקבלים מן הגנבים מה שגנבו שהגנבים אין להאשים כל כך משום דלדוחק שעתם היו גונבים ע"ד לא יבוזו לגנב וגו'. אך עיקר האשמה הוא על המקבלים הגניבה שלולי שהם מקבלים הגניבה לא היו הגנבים גונבים אע"פ שהם דוחקים. כמו שהחולדות עם שמבקשות מזון כשאינן מוצאות מקום שמירה אינן נוטלות. ולכן כדין עשה שהרג את המקבלים:

מהקבלנין. כמ"ש (גיטין מה) לאו עכברא גנב אלא חורא גנב (רד"ל):

מן המעשה. כלו' ממעשה עצמו נראה שהוא שונא נפשו שהרי עושה שקר בנפשו לעבור על האלה שיכריזו בצבור:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף