עץ יוסף על ויקרא רבה/ב/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


ויקרא רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על ויקרא רבה TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אדם זה לשון חבה. דמ"ש אדם כי יקריב ולא קאמר איש הוא משום דאדם הוי לשון חבה שמלת אדם הונח על מדרגה רמה. ומורה על מעלת הנפש שהיא חביבה בעיניו:

ולשון אחוה. כי המרכבה העליונה מכונה בשם אדם. כי היא כדמות אדם מלמעלה. והאדם במעשיו הטובים מתחבר למעלה. ולכן אמרו האבות הן הן המרכבה. וזהו לשון אחוה ולשון ריעות שהם מתחברים יחד ופועלים זה בזה. ואע"ג דאיקרי נמי איש ה' איש מלחמה. היינו על שם המלחמה. אבל איש סתמא לא איקרי. וכן מצינו שקרא הכתוב תמיד ליחזקאל בן אדם. לא לגנותו אלא לשבחו. ופי' בן אנשים כשרים היינו במה שבינם לחבריהם. ובן צדיקים היינו בינם למקום. ובן גומלי חסדים היינו דמלבד מה שלא חטאו לחבריהם. גלו להם חסדים:

בן שמבזים עצמם כו'. אע"ג דאין זה במשמע בן אדם. כיון דמבן בוזי שמעינן לה. כדאי' בתד"א ח"א פ"ז. איידי דקאמר הכא שהיו כשרים הזכיר מכשרותם היותם מבזים עצמם:

ועל כבודן של ישראל. כל ימיהם כצ"ל:

בן אדם למה"ד כו'. ופי' בן אדם בן ישראל שנקראו אדם. ולהכי מייתי לה הכא דגם לפ"ז שמעינן דאדם לשון חבה דקרי לישראל סתם הכי:

שמרדה עליו אשתו. קשה דבנמשל אינו כן. דיחזקאל שהוא משל הבן שקרא המלך. לא מרד ולא נדחף. ובתד"א גרסי' למלך שכעס על אשתו והיה לו בנים ממנה עמד ודחפה והוציאה מביתו לימים שלח והביא בן מאצלה (יפ"ת) אבל בתד"א שלפנינו הגירסא כמו כאן:

זו שיטה ראשונה. כלו' דרך שהראהו ראשונה במראה ראשונה:

שהגבהתי אתכם כו'. פי' קודם שחטאו ישראל וקודם שגלו לבין האומות:

פיחת כבודי. פי' אפילו לאחר שגלו. ואע"ג דכל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם כדאי' בש"ר פ' ט"ו. אין זה פחיתת כבודו כי הוא יתברך ברצונו מגלה שכינתו עם ישראל באהבתו אותם. ואע"ג דאמרו בפ"ב דחגיגה שאחר החורבן נתמעט פמליא של מעלה. אין זה פחיתות בכבודו כיון דה' הוא שרוצה לעשות כן לחיבת בהמ"ק כדאי' התם:

וששה אלפים של מה"ש. ובתד"א אי' וששה אלפים רבבות. ובילקוט יש גרסא אחרת:

ואצ"ל ע' לשון שבאדם. כמ"ש ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי. דאע"ג דטעו בע"ז. כולם מודים בסבה ראשונה יתברך:

דברים המכוערים. פי' דברים האסורים מן התורה. ודברים שאינם ראוים. פי' שאינם ראוים משום דרך ארץ אע"ג דאין בהם איסור תורה כגון דת יהודית:

מכעיסים אתכם ביסורים. בתד"א אי' ומבעטים אתם ביסורים כו'. וכן נכון:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף