עץ יוסף על ויקרא רבה/א/ג

עץ יוסף על ויקרא רבה א ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ע"ש והיו עיני ולבי. דרש לבנון נוטריקון לב עינים:

רבי סימון כו'. משום דבעי לפרש דויקרא אל משה אתא לומר שנקרא בשם משה ולא בשאר שמות שהיו לו כדלקמן. דרש ואזיל האי קרא למילף מיניה כמה שמות היו למשה:

לא ניתן ד"ה אלא לידרש. משום דאשכחן כמה שמות ואינן אלא אחד כענין ירד ואביגדור וכל הני דמזכיר הכא. וכן ישר ושובב וארדון וזולתם. דמייתי בש"ר פ"א ובצלאל וראיה ושובל וזולתם דמייתי שם פ"מ. ועוד דרוב ענינים הנזכרים בד"ה נזכרו בספר מלכים ושאר דוכתי. להכי קאמר שלא ניתן ד"ה אלא לידרש ששמות רבים נאמרו על אחד לרמוז הדרשות שנדרשו בהם ואינם שמות אנשים מחולפים:

שהעמידה יהודים. שהיתה שפרה שפרו ורבו ישראל על ידה וגם ותחיינה את הילדים כדלעיל ש"ר פ"א:

שהוריד התורה. כי התורה העליונה במציאותה היא למעלה. כנודע. אך נלבשה במאמרים שיכולים התחתונים לקבלה:

שהוריד את השכינה. מרקיע השביעי לארץ. וכדאי' בב"ר פ' י"ט:

לשון מלוכה. ומשה איקרי מלך כדכתיב ויהי בישורון מלך:

וירד. פי' מלך ומושל:

גודרין. פרצתן של ישראל ועושין גדר לתורה ומצות:

שחיבר את הבנים כו'. ע"י הקמת המשכן כמ"ש ושכנתי בתוכם [הגר"א]:

את הפורעניות. וחובר לשון חובר חבר שמעכב פורענות הנחשים ע"י לחישתו. ור"ל שאם לא קבלו ישראל את התורה היה נחרב כל העולם. וע"י קבלת התורה נתבסם העולם. והיינו דקאמר שהעביר הפורעניות מלבא בעולם:

שסוכים ברה"ק. הבטה שאינה בהירה כל כך נקראת בלשון ארמית סכיא. וכל הנביאי' היה בלא אספקלריא המאירה. אך משה היה אבי כל הנביאים באספקלריא המאירה:

מקוים לאביהם. דרש יקותיאל קויתי אל בסירוס אותיות:

שהיה אב למזניחים. כי רבים אחרים עשו כך כגון אסא יאשיה וחזקיהו שהעבירו עבודות זרות ומש"ר הגדיל לעשות מכולם:

וקראתו בנך. כמה שנאמר ויהי לה לבן:

בתיה בת יה. אע"פ שלא מצאנו לה שם אחר. ודרשו טעם לשמה כדרכם ז"ל למידרש שמות:

בעצת אביה. שצוה לאבד ילדי העברים והיא הצילה את משה:

זה הציל את הצאן. ע"י שסכל עצת מרגלים כדכתיב ויהס כלב את העם. ואע"פ שגם יהושע היה עמו. לא היו חוששים לו. ששתקוהו כדאי' בסוטה. ועוד שכלב רימה אותם שאמר להם אני עמכם בעצה. ולכן אמרו נאמן עלינו כלב. וע"י זה היה יכול להשתיקם כדלקמן בבמ"ר פ' י"ו. שע"י דבורו של כלב נתרפו ידיהם קצת מתלונותם. ואלולי זה היו נאבדים מיד:

את הרועה. זה משה:

בן שנתנה לו תורה מיד ליד. דרש בן נתנאל בן שנתן אל לו התורה מיד ליד. וכתב היפ"ת לא ידעתי מי הזקיקם לפרש מקרא זה על משה שלא כפשוטו [שפשוטו מדבר מה שהיה בימי דוד שתיקן כל המשמרות הכתובים בד"ה שם וכתבם הסופר שמעיה והפיל גורלות] דלא דמי לדלעיל מדכתיב אלה בני בתיה איכא הוכחה אל הדרשא:

סופרן של ישראל. שנא' כי שם חלקת מחוקק ספון ומדבר במשה (מת"כ):

שויתר הקב"ה ע"י כו'. ע"ד דאי' לקמן פ' יו"ד שאמר אהרן מוטב שיתלה הסרחון בי ולא בישראל. ואמר הקב"ה לאהרן אהבת לצדק את בני ושנאת מלחייבם חייך שמכל שבטו של לוי לא נבחר לכ"ג אלא אתה ע"ש המשל לזה. הרי שאם עשו ישראל בעצמם לא היה להם תקנה ח"ו. אך ע"י שעשה אהרן והקב"ה ידע טוב כוונתו שבנאו לשם הקב"ה כדאי' התם חשב זה לו לזכות וישראל ניצולו ג"כ:

שויתר. דרש אביתר נוטריקון אב יתר כלומר הקב"ה ויתר על ידו מעשה העגל (מת"כ):

הלא אהרן אחיך הלוי. ר"ל דכי היכי דאהרן איקרי לוי ע"ש משפחתו אע"פ שהיה כהן כן יצדק לומר במשה אף למ"ד שהיה כהן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף