עץ יוסף על בראשית רבה/צח/ט

עץ יוסף על בראשית רבה צח ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גפן שכחה רע. כל גפן שיהיה ואפי' היותר פחות אוסרין לו ברקום אחד. כלומר קושרין לו עיר אחד לטעון פירותיה. ולשון ברקום הוא עיר בן אתון והוא לובדקים שהוא מין חמור כמפורש בפרק במה בהמה. וכמ"ש בא"א וע' במוסף הערך גירסתו:

ולשרקה. שהוא גפן טוב שיש לה משא יותר קושרין לה שני בני אתונו כלו' ב' עיירים להטעינן מפירותיה (נזר הקודש):

זה החלב. כלו' היין הלבן. ולכן אמר כבס ביין לבושו שהוא לבן שיוכלו לכבס בו כמו במים ונקרא יין חלבון (יחזקאל כ"ז י"ח):

זה האדום. שדומה לדם. שיוכל לצבע בו כסות שתהיה אדומה כיין:

מאוסרי לגפן כו'. מפרש עירו על ירושלים שהיא העיר שבחר ה'. וכנוי עירו חוזר לה' שהוא ידוע. או חוזר ליהודה שהיא עיר מממלכתו. וגפן היינו ישראל כדמפרש לקמן פ' צ"ט. ושורקה ענין משך הזרע על דרך ואנכי נטעתיך שורק. ובני אתונו בנים איתנים. וכוונת הכתוב שמשבא דוד לירושלים הוליד את שלמה שממנו בנים האיתנים ראוים לעמוד שבם יתקיים לא יסור שבט מיהודה (יפה תואר):

אני נאסר לגפן. מפרש גפן ישראל כדלעיל כר"נ. ועירה לשון עיר בן אתונות. ושורקה ישראל כדלקמן פ' צ"ט. והכוונה שכשיבא מלך המשיח שהוא עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות אז יהיה דבוק בישראל לגמרי שלא יזניחם עוד. משא"כ מתחלה שפעמים היה רחוק מהם:

כבס ביין לבושו שהוא מחוור כו'. שמכבס ומחוור הדברים ביין דהיינו תורה ע"ד כי טובים דודיך מיין כלבוש המחוור ע"ד ופרשו השמלה שפי' שאמר דברים המחוורים כשמלה (יפה תואר):

שהוא מחוור להם טעותיהם. וסותה לשון טעות כדלקמן פ' צ"ט:

אין ישראל צריכין כו'. כדאי' בביאור יותר בילקוט ישעיה. בעוה"ז ישראל למדין תורה מבשר ודם כו' אבל לע"ל אין ישראל למדין אלא מפיו של אלהים שנא' וכל בניך למודי ה' וכ"ה אומר לא ילמדו עוד איש את אחיו ואיש את רעהו וגו' ע"כ. א"כ כיון שאין ישראל צריכין לתלמודו של משיח ע"כ הא דכתיב כבס ביין לבושו דדרשי' לת"ת היינו לאו"ה:

שנא' אליו גוים ידרושו. ובמלך המשיח משתעי כולה פרשה דשם:

גוים ידרושו לא ישראל. שפי' ידרושו ללמוד ולקבל ע"ד ותלך לדרוש את ה':

א"כ למה מלך המשיח בא ומה הוא בא לעשות. ר"ל דמעיקרא ס"ד דעיקר תכלית המשיח ללמד דעת את בני ישראל ולהנהיגם כדרך המלכים. דאי לקבץ גליות אין צורך לו כי ה' מזרה ישראל יקבצנו כאומר ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל וכתיב והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה'. אבל השתא דקאמר שאין ישראל צריכין לתלמודו א"כ למה הוא בא ומה הוא בא לעשות כלו' בתחלה למה בא לגאולת ישראל שאין צורך לו ומהו בא לעשות אח"כ מאחר שאינו צריך ללמוד לישראל ומשני שיש בו צורך בעת בואו צריך לכנס את ישראל שצריך היות להם ראש אליו גוים ידרושו להביא אליו את בני ישראל כדי למצא חן בעיניו וה' יעשה הדברים בדרך ארץ. גם אח"כ צריך לו לתת שלשים מצות לאו"ה כי זו נבואה מחודשת אז ליתן להם מצות מחודשות (יפה תואר):

שלשים גבורים. פי' צדיקים ע"ד גבורי כח עושי דברו והן שלשים צדיקים שאין העולם מתקיים בפחות מהן. וטעם קריאת הצדיקים והמצות כסף אפשר לשון כוסף וחמדה או על שם טהרה ונקיות ע"ד כסף נבחר לשון צדיק:

אמרי ליה לר"י. פי' סייעתא לדידך דמיירי בל' מצות דלפי זה מיירי באו"ה דפשטיה דקרא באו"ה מיירי כדכתיב התם ואקח את מקלי את נועם ואגדע אותו להפר את בריתי אשר כרתי את כל העמים אבל לרב קשה וכי לא שמיע ליה דלא מיירי אלא באו"ה והיכי מפרש ליה בל' צדיקים:

על דעתיה דרב בשעה שישראל זוכין רובן בא"י ומיעוטן בבבל ובשעה שאין זוכין רובן בבבל ומיעוטן בא"י. כצ"ל (יפ"ת ומת"כ) וכן הוא בשוח"ט. והוא מילתא באפי נפשיה. לומר דאליביה דדריש שפי' הכתוב על שלשים צדיקים שבישראל. שבשעה שישראל זוכין רובן בא"י משום דא"י ה' דורשה תמיד וזכות צדיקים מהני טפי. ועוד שצדיקי א"י גדולים טפי מדח"ל כדאמר בפרק סדר תעניות מה בין תקיפי דארעא דישראל לחסידי בבל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף