עץ יוסף על בראשית רבה/פח

עץ יוסף על בראשית רבה פח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עץ יוסף על בראשית רבה - פרשה פח

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  

א  [עריכה]

מכל פשעי כו'. בעי לפרש שמפני דברים הנ"ל סיבב ה' חטא המשקה והאופה לפי שנתנה אותו בפי כולם כדבסמוך. ולהכי מייתי האי קרא שמבקשת השלם שלא יהיה חרפה בפי הנבלים. ומפרש קרא בישראל וביוסף (יפה תואר):

לא היו כו'. דווים וסכופים פי' חולים ומעונים שה' משלם להם שכרם בעוה"ז וישראל הם המדוכאים ביסורין למרק עונם לנחול העוה"ב. ומזה הטעם לא היו ראויים שיהיה בהם מעלה חטטין (פי' צרעת ונגעים) מפני שהם לכפרת עונות כדא' כל מי שיש בו ד' מראות נגעים הרי אלו מזבח כפרה (יפה תואר):

מונין. לשון הונאה:

נתנה אותו כו'. כדאי' בפ' הקודמת. שהיו אומרים כלום יש עבד שנתן רבו כל אשר לן בידו ויגמלהו רעה תחת טובה. לכן אמר הקב"ה מוטב שיפנו אלו באלו הה"ד ויהי אחר הדברים האלה וגו':

ואל יפנו לצדיק הזה הה"ד ויהי. כצ"ל (מתנות כהונה):

ב  [עריכה]

פיילין פוטירין. כוס של בשמים ששותין אחר המרחץ (מתנות כהונה). ועי' לעיל פ"י סי' ח':

גלוסקיא. פי' ככרות לחם. ובס"א גרסו קלוסקין פי' קלקס בלשון יוני עוגה פת קטן (מוסף הערוך):

בתשמיש אדוניהם. דלאדוניהם משמע בענין אדנותו עליהם דהיינו המשקה והאופה שבזה הם עבדים עובדים אותו (יפה תואר):

בקשו להזדווג. ושר המשקים נמצאו לו מליצי זכות להעביר עונו (יפה תואר):

ג  [עריכה]

כתיב לכו כו'. שמהקב"ה היה שהפך לב מלכם לשנאותם ועל מילתא כל דהוא קצף ויחשבו לו כחוטאים. וצ"ל מפעלות אלהים. והוא במזמור ס"ו דסיפיה דקרא נורא עלילה על ב"א. ופירושו ל' עלילה ותואנה שהקב"ה עושה רצונו ותולה עלילה בבני אדם. והכי נמי מפרש שלעשות רצונו מביא עלילה על עבדים לגבי אדוניהם ובהפך (יפה תואר):

עבדים על אדוניהם. כדאמר באסת"ר מה קצפון היה שם מעביר שנים ומושיב אחד. ר"ל שהעבירם שהם שנים והושיב למרדכי שהוא אחד. ובודאי על דבר זה לא היה ראוי להם לבקש לשלוח יד במלך. אלא שמאת ה' היתה זאת להגביר קצפם יותר מן הראוי כדי ליתן ע"י זה גדולה למרדכי (נזר הקודש):

ר"י הוה משתעי כו'. איידי דמייתי להאי מלתא מפרש ליה הא דכתיב ויבוקש הדבר וימצא דמשמע שנמצא איזה דבר בפועל עד שהיה ניכר ממנו דבר אמת. שרב אמר קונדא מכירין כו'. קונדא קצר. מכירין חרב. כלו' חרב קצר נתנו בתוך מנעליהם כדי שלא ירגישו בהם והיו רוצים להרגו בהחבא וע"ז נאמר ויבוקש הדבר וימצא. וכן הוא לסברת אידך תנאי (נזר הקודש):

מנגנין עשו לו. פירש המוסף מעשה תחבולה. ורש"י פירש דבר המגלגל:

חכינא. פי' ארס נחש נתנו בתוך ספלו שממנו שותה:

זבוב נתנו כו'. מהזבובים הארסיים (יפה תואר):

בתוך פיילי פיטורין. בכוס שישתה ממנו:

ד  [עריכה]

חלמא ופתרונא כו'. דכתיב איש כפתרון חלומו משמע שראה איש כפתרון חלומו של חבירו. וכ"ה בת"י להדיא:

הגדולה בבעליה. בהקב"ה לומר כי הוא הנותן לו החכמה ואינה מעצמו. וכן ת"א הלא מן קדם ה' פשרן (יפה תואר):

ה  [עריכה]

והנה גפן כו' אלו ישראל. משום כי מיוסף צמח התחלת רדת ישראל למצרים שבאו יעקב ובניו אליו למצרים. ומן החלום הזה התחילה מעלת יוסף לצמוח. לכן ראה גפן לפניו אלו ישראל שיהיו בתוך הגולה. אך ג' שריגים יש שעל ידם יצאו מזה. עד שמזה יפריח גאולתן ותיכף כשיפריחן מיד הנצו ומיד בשלו כלו' שהיתה הגאולה בפתע פתאום לא ע"פ דרך הטבע:

ג' שריגים משה אהרן ומרים. שהם עיני העדה כשלשה הזמורות המיוחדין לגפן:

והיא כפורחת הפריחה גאולתן של ישראל. כצ"ל (מתנות כהונה):

הנצה. גאולתן של ישראל ההנץ הוא הגמלת הפרי עצמו שבא אחר הוצאת הפרח וכדמפרש ענבים שהנצו וכו'. והא דנקט ג' לשונות. דהיינו הוצאת הפרח והנץ הענבים ובשולם. הוא משום שהפרח רמז להגלות משה לגאלם עד יציאתם. והנץ רמז ליציאתם ממצרים כי זו התחלת גאולה ממש. ובשול הענבים רמז לקריעת ים סוף כי שם נגמרה הישועה כמ"ש ויושע ה' ביום ההוא את ישראל (יפה תואר):

מיד הנצה. כפורחת משמע שמיד כשהיתה פורחת עלתה נצה. וכ"ף כפורחת במקום כאשר. והטעם בזה שכשנראה משה לגאלם לא התאחר בענין אע"פ שהיו חושבים שהיו צריכים להתעכב שם עד תשלום ת' שנה (יפה תואר):

כוס פרעה בידו מהיכן קבעו חכמים ד' כוסות של ליל הפסח א"ר הונא. כצ"ל (יפה תואר):

כנגד ד' גאולות. ובש"ר פ"ו מפרש דד' גאולות אלו כנגד ארבע גזירות שגזר עליהם פרעה. ומה שתקנו רמז למספר הגאולות בכוסות ולא במיני תבשילין הוא משום קרא דכוס ישועות אשא כדמשמע בש"ר פ"ו דקאמר לקיים מ"ש כוס ישועות אסא:

ד' כוסות שנאמרו. ולא מנו כאן ויתן הכוס דהיינו ספור מה שקדם בפתרון (יפה תואר):

כנגד ד' מלכיות. והן ד' חיות שראה דניאל. והרמז לבטחון שכמו שנגאלו ממצרים כן נגאל מאלה ולכן לא עשו רמז למלכות מצרים שכבר נגאלו ממנה כשתקנו ד' כוסות:

ד' כוסות של תרעלה. דאשכחן בקראי ד' פעמים כוס התרעלה בפורענות עכו"ם דכתיב קח את כוס היין החימה. כוס זהב בבל ביד ה' וגו' כוס ביד ה' ויין חמר וגו' ימטר על רשעים פחים וגו' מנת כוסם וגו' ובודאי לא בזמן אחד היו אלא בזמנים מחולפים זה אחר זה וכדמוכחי קראי (נזר הקודש):

כוס זהב בבל ביד ה' וגו' וכתיב כוס ביד ה' ויין חמר וגו' ימטר על. כצ"ל. וכן הוא בירושלמי:

ישועות תרתי משמע. הרי שתי כוסות. וכן הוא בשוח"ט ובירו' (מתנות כהונה):

בשורה טובה. כלו' כיון דשר המשקים נתגלגלה בשורה טובה על ידו נראה שהוא כדאי ולכן יתבשר בטובה אבל שר האופים שנתנו בשורה רעה בפיו נראה שהוא חייב דמגלגלין זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב (יפה תואר):

שנגנב ב' פעמים. לעיל פ' פ"ד סימן ו':

ו  [עריכה]

ד' הם שפתחו באף. לעיל פרשה י"ט:

אלו ג' מלכיות. דרש סל ל' סלסלה ותרוממך. וחורי מגזירת חורי יהודה (יפה תואר):

זו מלכות הד' כו'. ונקראת עליון לגודל ממשלתה משאר השלשה. שהיא מכתבת טרימוסיאה היינו טירוניא פי' מס (ועיין לעיל בפ' מ"ב ופ"ע) ולא קאי ובסל אחד מג' הנזכרים (יפה תואר):

אוכל את התחתון. מן הסל מעל ראשי משמע ליה שאוכל המאכל העליון ושוב אוכל התחתון שאצל הראש. ואכילה רמז למ"ש בדניאל על החיה הרביעית אכלה ומדקה (יפה תואר):

יום גנוסיאה. יום הלידה:

אירע לזה. אכאשר פתר להם יוסף קאי. וקא מפרש דאתא למימר שאירע להם מה שאמר יוסף משום דכל החלומות הולכים אחר הפה (יפה תואר):

ז  [עריכה]

כל היום היה מתנה. להזכיר את יוסף שאומר כשאעשה כך וכך יהיה לי סימן ליוסף. והיה קושר קשרים להזכירו כדרך שקושרים להזכיר איזה דבר. ומלאך בא והתירן כדי שישכחהו עד שנתים ימים מהטעם שיתבאר. והא דקאמר א"ל הקב"ה את שוכחו הכוונה כי אין צורך לזכירתו שאפי' שנשכח ממנו ה' הביא זכרונו ע"י חלום פרעה (יפה תואר):

ולא זכר שר המשקים. ארישא קאי דקאמר כל היום מתנה תנאים וקאמר דמדכפל ולא זכר וישכחהו אתא לומר שלא זכרו מעצמו. ואף שהתנה תנאים וקשר קשרים שכחו (יפה תואר):

שר המשקים שכחך כו'. ר"ל שהיה זה תוכחת מוסר לנוכח כלפי יוסף. שלא היה לו לבטוח בשר המשקים וכדלקמן פרשה פ"ט סימן ב'. ואף כי יוסף רצה לקרב הדבר אל הטבע. מ"מ שגג בזה. כי השגחת ה' על הצדיקים הוא חוץ לטבע. כל הצלחתם בא לאחר היאוש בטבע. ועז"א מי היה מחכה לאברהם כו' מי מחכה ליעקב כו' להורות שכולם נפקדו בתשועה לאחר היאוש בטבע לפרסם בהם השגחת ה' בדרך נפלא (נזר הקודש):

מי היה מחכה. מי הוא זה שיעלה בדעתו בסוף יבא לידי כך. וכוונת המאמר הוא לומר שכל ענין המסובב ע"י סיבת הטבע מהגלגלים יש מחכים ליום סוב הגלגל קץ ישועתו. אבל אלו שנתעלו מהיפך אל היפך מאת ה' היא נפלאת בעינינו ואין מחכה. וכן כאן ביוסף שדרשו שכל היום היה מתנה כו' וקושר קשרים כו' לעשות סימנים בלי לשכחו לדבר טוב בשבילו אל המלך ומ"מ וישכחהו הרי מזלו לא הצליח ליוסף. היינו מ"ש ומי מחכה ליוסף. אלא מאת ה' היתה זאת:

את סכת דוד ומי מחכה שיהיו כל העולם. כצ"ל (א"א ומת"כ):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף