עץ יוסף על בראשית רבה/פב/ב

עץ יוסף על בראשית רבה פב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כתיב מי יעלה בהר ה' כו'. היינו כדדרשי' בשוח"ט מי יעלה בהר ה' מדבר ביעקב קום עלה בית אל. ומי יקום במקום קדשו ויפגע במקום. נקי כפים אנכי אחטנה. ובר לבב מששת את כל כלי וגו'. אשר לא נשא לשוא נפשו ללבן. ולא נשבע למרמה וישבע יעקב בפחד אביו יצחק. ישא ברכה וירא אלהים אל יעקב עוד ויברך אותו. והיינו דמייתי האי קרא הכא איעקב:

כתיב כה אמר ה' צבאות כו'. ולעיל מיניה כתיב הציבי לך ציונים וגו' והוא ציון על המת ותמרורים עליו. ואח"כ כתיב ברכה זו כענין ברכת אבלים. ועוד מדכתיב אצל הברכה אלהי ישראל סבא. וש"מ שנתברך ברכה מיוחדת מה' ואיזה הוא הה"ד וירא אלהים אל יעקב ויברך אותו (מתנות כהונה):

כתיב איש אמונות כו' זה יעקב. שיעקב היה איש אמונות ולא נבהל להון וממון שאינו של יושר וכדכתי' כי מששת את כל כלי וגו'. ולפיכך זכה לרב ברכות:

ואץ להעשיר כו' כתיב ברכת ה' היא תעשיר כו'. ה"ג כתיב איש אמונות רב ברכות זה יעקב. ואץ להעשיר לא ינקה לא יעשיר אכ"כ אלא לא ינקה. זה עשו הרשע שנתחתן ביהודית ובשמת ומחלת להרבות עושר שאין לו נקוי עולמית. הה"ד ונקיתי דמם לא נקיתי וכתיב על רדפו בחרב אחיו. כצ"ל וכ"ה בא"א. וה"פ דמדאמר על רדיפת העושר לשון לא ינקה למי שרדף אחריו עד שאין מחילה ונקיון עולמית. ודי היה שיאמר לא יעשיר. אבל אומרו לא ינקה ודאי הוא בעושר הבא לבעליו ע"י שפיכות דמים. והיינו עשו כדלעיל פ' ס"ז שאמר הריני הולך ומתחתן לישמעאל והוא בא והורגו כו' ויורש אני שתי המשפחות וכו' הרי מפורש שע"י רדיפת העושר בא לכלל שפ"ד. ועל כזה ודאי אין לו ניקוי עולמית (ואע"פ שזה לא היה אלא בחיתון מחלת לבד. נקט נמי הכא יהודית ובשמת. דאי לא היה כונתו בנשואי מחלת אלא לעשות רצון אביו שרעות בעיניו בנות כנען לא היה מחזיק גם יהודית ובשמת שהיו מבנות כנען. ומזה נתב' שלא היה כוונתו אלא להתנקם מיעקב) וז"ש וכת' על רדפו בחרב אחיו:

מזבח אדמה תעשה לי. וס"ד אבוא אליך וברכתיך:

והרי דברים ק"ו. שיש ללמוד מק"ו למר מהבונה מזבח ולמר מזה שמקריב קרבן שהקב"ה בעצמו מברכם. ק"ו יעקב (יפה תואר):

שאקונין שלו קבוע. לעיל פ' ס"ח:

ושור ואיל לשלמים וגו'. כי היום ה' נראה אליכם. וכן כתיב שם וירא אליכם כבוד ה'. וירא כבוד ה' אל כל העם. והאי וירא כבוד ה' ע"כ היה לברכם מדכתי' מקודם שם וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם. והיא ברכת כהנים שנא' ואני אברכם. לכן תיכף אחר ברכת כהנים נגלה ה' אל כל העם ויברכם:

ברוך אתה בבואך. שנתקיים בו ברוך אתה בבואך וכו' שבבואו לבית חמיו ובצאתו מבית חמיו בשניהם נטען ברכות (וע' ביפ"ת):

מקים דבר עבדו כו'. שהברכה הנזכר כאן אינה אלא מה שא"ל שמך יעקב וגו'. וכן ברכת המלאך דלעיל. וזה היה לקיים דברי המלאך כי הוא בישרו בזה (יפה תואר):

משהקים דבר עבדו כו'. מפרש דה"ק קרא ממה שה' מקים דבר עבדו דהיינו מ"ש המלאך שנגלה ליעקב. ידענו דעצת מלאכיו ישלים שיקיים דברי הנביאים המתנבאים על ירושלים וע"ל פ' ע"ח סי' ד':

הה"ד בית אל ימצאנו. רישיה דקרא וישר אל מלאך ויוכל בכה ויתחנן לו. וה"פ בכה ויתחנן לו המלאך שישלחנו ואמר לו שבבית אל ימצאנו ה' ויחליף שמו ושם ידבר עמנו עם שנינו:

ונגלה עליו הקב"ה לקיים דבריו של מלאך. בשני דברים האחד במה שאמר לו שה' יגלה עליו להחליף שמו. והשני חלוף השם בעצמו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף