עץ יוסף על בראשית רבה/ע/יט

עץ יוסף על בראשית רבה ע יט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כינס את כל אנשי כו'. והרמז לזה דכתיב ויאסוף לבן כו' אנשי המקום ויעש משתה שמתחילה אספם ולקח משכונם ומזה עשה משתה:

דחוקים למים. שבעבור זה לא היו יכולים להשקות עד האספו כל העדרים:

מאי אהנו לך. לפי שכוונתו לומר שמעתה ילך לו אמרו מה בידך לעשות על זה ומה הנאה יש ברצונך לעשות ואנחנו עצמנו נסייע אותך. אמר להם אם אתם רוצים אני מרמה אותו ואתן לו לאה. ומפני שהוא אוהב רחל הזאת הוא יעשה וישהה פה עוד ז' שנים אחרים. ואמרו עשה מה שהוא הנאה וטוב בעיניך. אמר להם תנו לי כל אחד מכם משכון שלא יפרסם לי אחד מכם. ונתנו לו משכנות. והלך והביא על המשכנות יין ושמן ובשר. ואח"כ מי שחפץ במשכון שלו היה צריך לפדות מן החנוני:

וכולא יומא כו'. כל אותו יום היו מכינים לו צרכי החופה כמ"ש (מגילה כז:) איכלל בריה. והיו משבחים ומזמרים בשמחה לכבוד חתן וכלה. וכיון שנכנס לעתותי ערב ועוד הם מזמרים ומחנגין לפניו. אמר להם יעקב מהו כזאת כלו' למה אתם גומלים עמי חסד כולי האי:

אמרין ליה את גמלת חסד בזכותך גם אנו נגמול חסד עמך והיו מקלסין קדמוהי. כצ"ל (א"א) ופי' אתה גמלת חסד עמנו בזכותך שנתברכו המים לרגליך:

והיו מקלסין קדמוי ואמרין הא ליא. פי' שהיו מקלסין לפניו ואמרו בקול שמחה הא ליא הא ליא לרמוז לו הערמה. והני תיבות היא לאה היא לאה הוא פירוש להא ליא הא ליא. והוא מתומתו לא הרגיש בזה:

אתון מעלתא. באו להכניס הכלה. וטפון כו' פי' וכבו הנרות. אמר להם יעקב מה היא זאת למה אתם מכבים הנרות ולהיותם אנשים ונשים מעורבין. ולזה השיבו מה את סבור שאנו פרוצים וחשודים על הערוה שאתה חושדנו בכך ודרך צניעות אנו עושין שתהיה הכנסת כלה בצנעה (יפה תואר). דכרין פי' פרוצים כאילים:

וכל ההוא לילא כו'. כל אותו הלילה היה יעקב קורא אותה רחל והיא ענתה. ולכן כתיב בבוקר והנה היא לאה משמע דבלילה לא היתה לאה. לפי שהיתה עונה אותו כרחל ממש:

אית ספר כו'. אם יש חכם שאין לו תלמידים כלו' כי היכי דאת שקרת כדי לקיים מצות אמך ולהקריב אליך השלימות דמותר לשנות מפני שלום. גם אני למדתי ממך לעשות כן לקיים מצות אבי ולהקריב השלימות לי להבנות ממך:

מכאן שאין מערבין שמחה בשמחה. דאין נושאין נשים במועד שלא לערב שמחת חופה בשמחת החג. כי היכי דלא ערב שמחת חופה זו בזו:

מלא שבוע זאת. דהיינו ז' ימי המשתה. דשבוע זאת דבוק הוא שבוע של זאת:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף