עץ יוסף על בראשית רבה/ע/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png ע TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חיי בשרים לב מרפא כיון כו'. שפירש חיי הבשרים הלב מרפא. כי בשמחת הלב תלוים חיי הגוף. ולכן כיון שנתבשר וכו':

טעין לביה כו'. נושא לבו את רגליו כי ההולך בלב עצב. הוא כמוכרח על מעשהו. והרי זה כמו שרגליו מוליכין אותו. אבל ההולך ברצון הרי הרגלים הולכים כפי רצון הלב וכאילו לבו נושא את רגליו וזהו שאומרים הבריות במשליהם הכרס נושא את הרגלים אם כריסו מלא נפשו רחבה עליו וקל הוא ברגליו:

פתר בה שית שיטין. כי קשה שהכתוב יבא רק להודיע ספור הדברים בענין הבאר דמאי דהוה הוה. וכבר הפליג בספר הזוהר בגנות החושב שהתורה באה לספר לנו ספורים אלא שיש בכולם רמזים:

זו הבאר. דכתיב ביה עלי באר ענו לה. והוא הסלע שהיה מתגלגל והולך עם ישראל במדבר והיינו והנה באר בשדה:

והנה שלשה עדרי צאן משה כו'. שראה במחזה נבואתו שיהיה באר עתיד להגלות לישראל ע"י זכות שלשה צדיקים כמ"ש בפ"ק דתעניות שהבאר ניתן בזכות מרים וכשמתה נסתלק וחזר בזכות משה ואהרן:

שמשם כל או"א מושך כו'. ר"ל שהיו הנשיאים עומדים על גבה ומושכין במטותיהם כל אחד ואחד לשבטו ולמשפחתו:

כמלא פי כברה. כלו' מ"ש פי הבאר דמשמע צרה לפי שעיקרו לא היה אלא כפי כברה (יפה תואר):

וגללו בשעת המסעות. כלו' שהבאר היה מתכסה ומתגלגל עמהם כשנוסעים. וה"ל כאילו היה נסתם באבן ובשעת המחנות שהיה נגלה ונותן מימיו הוה ליה כאילו גוללין האבן מעליו (יפה תואר):

באר בשדה זה ציון. פי' שדה זה ציון כד"א ציון שדה תחרש. והבאר הוא מי השלוח שמשם שואבים מים לנסוך המים:

אלו ג' רגלים. ופי' ג' עדרי צאן. ג' זמנים של קבוץ ישראל הנקראים עדרי צאן:

שמשם היו שואבים רוה"ק. שעל ידי השמחה הנעשית בבית השואבה היתה רוה"ק שורה עליהם:

זו שמחת בית השואבה. שהיתה שמחה גדולה. ובדרך משל אמר על השמחה הגדולה והאבן גדולה שהיא חשובה כאבן יקרה מאד:

למה נקרא שמה שמחת בית השואבה. . דכיון דעיקרה לנסוך המים מוטב שיקראו שמה על הנסוך ולא על השאיבה שאינה אלא הכשר מצוה:

מונח לרגל הבא. רוה"ק כי אחר הסתלקם משם היה סר מהם רוה"ק ומונח לרגל הבא. דאל"כ יהיו כל ישראל בכל יום שורה עליהם רוה"ק:

לרגל הבא. היינו חג הבא. כי לא היה ענין בית השואבה אלא בימי החג. ומ"ש כאן אלו ג' רגלים אינו לענין הבאר רק לענין ציון הזכיר קבוץ ישראל בג' הרגלים. ואמר כי באחד מהם הוא ענין השואבה (יפה תואר):

דבר אחר וירא והנה באר בשדה זו ציון. כי שם הוא משכן השכינה הנקרא באר מים חיים אשר הוא מקור מעיין הנובע חכמה ותורה. וכענין שנא' כי מציון תצא תורה:

אלו ג' בתי דינים. שבציון שהם מנהיגי העם רועי צאן קדשים והם היו רובצים על הבאר החכמה שבציון לקבל משם חכמה ותורה להורות לעם את הדרך אשר ילכון בה:

שמשם היו שומעין את הדין. בהלכה למעשה בהיות דין קשה יביאון אל ב"ד הגדול שבלשכת הגזית ועז"א והאבן גדולה על פי הבאר זה ב"ד הגדול שבלשכת הגזית:

אלו בתי דינים שבא"י. שכשיפלא מהם דבר למשפט יתאספו לב"ד הגדול לברר להם הדין:

שהיו נושאין ונותנין. ופי' והשיבו לשון תשובה שהיו נושאין ונותנין עד שהיו מבררים האמת:

ד"א והנה באר בשדה זו ציון. כי שם היא קדושת באר מים חיים של השכינה:

אלו שלשה מלכיות הראשונות. בבל מדי יון אשר ניתן להם שבט מושל על ישראל ונעשו רועים ומנהיגים לצאן קדש אלו ישראל באשר נכבש בידם ציון וירושלים אשר היא גאון עוזם של ישראל:

זו זכות אבות. שהיו אבן הראשה שעמדה להם לישראל כנגד ג' מלכיות אלו שנאבדו מן העולם:

שהיא מכתבת טירוניא. (פי' מס) מכל העולם. שמושלת בכיפה. והם שוב גללו את האבן מעל פי הבאר שהעשירו כו'. וזה יהיה עד עת קץ הימין כי אז ישוב האבן על פי הבאר למקומה לזכור שוב חסדי אבות לבנים:

זו סנהדרין. שנמשלו לבאר כי אתם הוא באר מים חיים הנובע ממקור החכמה וכל הענינים נעשים על פיהם ומצותם. והם בשדה הר המוריה זה ציון:

והנה שם ג' עדרי צאן. רועי מנהיגי צאן קדשים. אלו ג' שורות של ת"ח שהם יושבים לפניהם היינו מכ"ג כ"ג כדאי' בסנהדרין דף ל"ז במשנה:

שהוא מסרס את ההלכה. פי' מלשון סרסהו ודרשהו. והיינו שמהפך ומפלפל בה מראשה לסופה ומסופה לראשה. עיין ערוך סוף ערך סרס ראשון:

זו בית הכנסת. שבה באר מים חיים של קדושת השכינה השוכנת בבהכ"נ ואמר בשדה לפי שבתי כנסיות שלהם היו בשדה כדמשמע בגמרא:

אלו שלשה קרואים. שבתורה בשני ובחמישי כדי שלא ילכו בלא תורה ג' ימים:

ונאספו שמה כל העדרים זה הצבור. דנפישי זכותייהו טובא ובכחם כי רב וגללו את האבן זו יצה"ר מעל פי הבאר של התורה שמשם בנה"כ היו שומעים את התורה. אלא שמ"מ אין זה אלא בזמן בית הכנסת. אמנם אח"כ והשיבו את האבן וגו' שכיון שהם יוצאים להם ונתפרדה החבילה ביניהם מיד חזר היצה"ר למקומו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף