עץ יוסף על בראשית רבה/סג/ח

עץ יוסף על בראשית רבה סג ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

להלן חסרים כו'. כלו' מה ששינה הכתוב דהכא כתיב וימלאו ימיה ללדת. ואילו בתמר כתיב ויהי בעת לדתה. היינו משום דלהלן לא מלאו חדשי העבור כי לששה חדשים וששה ימים ילדה כדפרש"י וכאן היו מלאים:

להלן כתיב תאומים מלא. רמז ששניהם תמימים. וכאן חסר דכתיב תומים רמז שאין תמים אלא אחד:

ויצא הראשון כו'. הראשון בה' הידיעה לומר כאן יצא הראשון הידוע:

ראשון לציון. היינו משיח:

למה יצא עשו תחלה. דכיון דיעקב בכור שהוא מטיפה ראשונה כדבסמוך למה יצא עשו תחילה:

ותצא סרייתו עמו. כי בפטר רחם הדם והסריות ניגר והיוצא ראשונה יתלכלך בהם:

כהדין פרביטא. הוא שמש הבלן זורק מים על הנרחצים (מוסף הערוך):

אמר לה טיפה ראשונה של יעקב היתה משל אם תניח כו'. כצ"ל ומלת אמר לה השני מיותר ונמחק (יפה תואר) ור"ל דודאי לגבי בכור לנחלה בפטר רחם תלה רחמנא היוצא תחילה באויר עוה"ז. אבל קדימת היצירה הוא תועלת יותר בשלימות הנפש:

אדמוני כאילו שופך דמים. אמר כאילו מפני שאז לא היה עדיין שופך דמים:

מדעת סנהדרין. והיינו יפה עינים דסנהדרין איקרו עינים כמד"א מעיני העדה נעשתה בשגגה. מדלא קאמר ויפה עינים אלא עם יפה עינים כלומר לא ישתמש באדמימותו אלא בעצת יפה עינים:

דקליטיינוס מלכא כו'. ענין ספור זה כאן דרך אגב למה שמסיים בסוף הענין כולו כאדרת שער שמלכות אדום ראוי כולו להוד מלכות מקטן ועד גדול. ואדרת שם כינוי למלוכה כמו אדרת ממלכה בפייט לזה מביא מעשה זו כאן דרועה נעשה מלך שלא לבזות אחד מהם ואפילו הפחות והנבזה שבהם:

הוה רעי כו'. היה רועה:

בהדא טבריא. קרוב לעיר טבריא:

וכיון דהוה מטי סדריה דרבי כו'. כיון שהגיע דקליטיינוס למקום בית מדרשו של רבי ששם היו עומדים שורות שורות (עיין חולין דף קל"ז) הלכו התלמידים קטנים והכו אותו:

לבתר יומין כו'. לאחר ימים נעשה מלך וזכר את אשר הכו אותו התלמידים וירד וישב לו אצל מקום פמייס. והערוך פירש מערה הוא בראש הירדן. ויש גורסין פנייס:

שלח כתבים כו'. ושלח כתב לעיר טבריא לפנות ערב של ערב שבת ר"ל שמחרתו יום ששי:

אמר אנא יהיב קילוון כו'. אנכי נותן גזרה שיהיו הרבנים של היהודים וגדוליהם עומדין לפני בבקר של אחד בשבת:

פקדיה לשלוחא כו'. וצוה לשליח שלא יתן האיגרות ליד היהודים אלא עם הערב שמש של ערב שבת כדי שלא יוכלו לבא קודם שבת וגם במו"ש לא יוכלו לבא בלילה אחת ויעליל עליהם:

נחת כו'. ירד ר' שמואל ב"נ אל היאור לרחוץ לכבוד שבת וראה את רבי שהיה עומד לפני ביהמ"ד הגדול וראה אותו בפנים זועפים וחולנית:

אשתדר לי. נשתלח לי מאת המלך:

איתי סחי כו'. בא ורחץ לכבוד שבת ובוראך יעשה לך נסים:

עלון למסחי כו'. ירדו לרחוץ ובא אותו ארגיניטון פי' שד של בית המרחץ:

מגחיך כו'. היה צוחק ומרקד לפניהם. ורצה רבי לגעור בו. וא"ל רבי שמואל הנח אותו שלפעמים נתגלה על נס שיעשה על ידו. וא"ל רבי שמואל לאותו השד אדוניך ר' יהודה הנשיא הוא שורה בצערו ואתה עומד וצוחק ומרקד. אמר לכו אכלו ושתו בטוב לב ועשו לכם שבת טוב. שאדוניכם הקב"ה יעשה לכם נסים:

ואנא מקים כו'. ואני מעמיד אתכם לפני המלך בבקר של יום א'. ובירושלמי מפרש שהיה נושא אותם באויר עד חצר המלך:

באפוקי שבתא כו'. במו"ש אחר שהשלימו סדר קדושה לקח אותם אותו הארגיניטין ונשא אותם והעמידם לפני שער חצר המלך שבמקום פמייס:

פיילי. פי' שער:

עלון כו'. נכנסו משרתי המלך ואמרו לו הרי היהודים עומדים לפני השער:

אמר סגרון פיילי. סגרו השער כדי שלא יכנסו עד עבור השעה הקבוע להם. וכשיבאו אח"כ ויאמרו שלכך לא נכנסו מפני שהדלתות היו נעולות יתנכר להם ויאמר כי שקר דוברים אבל כשבאו למטכסא דמדינתא דהיינו ברחוב העיר אז לא יוכל להכחיש כי כל הארץ רואים אותן:

נסביהון כו'. לקח אותם השד של מרחץ והעמידן באמצע של עיר פמייס:

עלון כו'. נכנסו משרתיו ואמרו למלך שעומדים באמצע העיר:

אמר אנא קלוון אנא כו'. אמר אני גוזר ומצוה שיוחמו המרחץ שלשה ימים ואח"כ יכנסו שמה. וכוונתו היה שישרפו מחום המרחץ ורתיחת המים. והראה פנים בזה לומר שראוי שיהיו רחוצים קודם שיראו פני המלך:

תלתא יומין. ובירוש' גרס שהמרחץ היו מחממים ז' ימים:

ועאל חד כו'. ונכנס חד הארגניטין והיה מוזג מים קרים ומקרר המרחץ. ונכנסו והרחיצו ובאו לפניו:

אמר להם בגין כו'. אמר להם וכי בשביל שאתם יודעים שאלהיכם עושה לכם נסים אתם מקילין בכבוד המלך. והמה בחכמתם למה שידעו כי איבה נושנת הוא מעורר עליהם השיבו כמדומה שנשמע שבזינו לדקליטיינוס וחשבו שעל המלך הדבר ואינו כן כי דקליטיינוס אחר הוא שבזינו. והוא אחד שהיה רועה חזירים. וטעה השומע בין דקליטיינוס לדקליטיינוס. והשיב המלך כמתנכר כי אף שהוא כדבריכם מ"מ לא הותר לכם זה אלא לא תבזו לא ברומי זעיר ולא בגולייר זעיר פי' לא באדם גדול ולא בחלוש כי כולם מוכנים למעלה וכבוד (יפה תואר):

לא ברומי זעיר. פי' בבן עיר רומי אפי' שהוא קטן ולא בגולייר זעיר במשרת ממשרתי המלך אע"פ שהוא קטן שאחר שהוא ממשרתי המלך הוא מוכן לגדולה:

כלו ראוי לאדרת. לחוזק וגדולה כעובדא דדקליטיינוס שעלה מרועה לגדולה ודרש אדרת מל' אדירים (יפה תואר):

מפוזר כו'. דרש כאדרת מלשון אדרא פי' גורן שיהיה מפורד ונפזר לעתיד כמוץ מגורן (יפה תואר):

כעור מן אדרי קיט. כמוץ מגרנות הקיץ (רש"י) לפי שפשטו ידיהם באדירים ולכן יהיו כמוץ שהוא דבר חלוש מאד ואדרי מלשון אדירים:

באדירים. בישראל שנקראו אדירים שנאמר ואדירי כל חפצי בם:

הא שוא. דרש עשו נוטריקון הא שוא בחילוף עי"ן בה"א באותיות אחה"ע:

אמר רבי יצחק אתון קריתון כו'. פי' שקראתם שמו עשו על שם עושה רצון עושיו כדאי' בתנחומא. ובאמת אף ששמו נאה מעשיו כעורים אף אני קורא כו' ישראל ע"ש שררה. לא יעקב יאמר שמו ע"ש שעקב (משדר"א):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף