עץ יוסף על בראשית רבה/נה/ז

עץ יוסף על בראשית רבה נה ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בבקשה ממך. דנא הוא לשון בקשה וכדאי' בפרק הנחנקין אמר רשב"א אין נא אלא לשון בקשה משל למלך כו' שעמדו עליו מלחמות הרבה והיה לו גבור אחד ונצחן. לימים עמדה עליו מלחמה חזקה א"ל בבקשה ממך עמוד לי במלחמה זו שלא יאמרו ראשונות אין בהם ממש. אף הקב"ה אמר לאברהם נסיתיך בכמה נסיונות ועמדת בכולן עכשיו עמוד לי בנסיון זה שלא יאמרו אין ממש בראשונים:

א"ל תרין בנין אית לי כו'. עד סוף הסימן פירשתיו לעיל פרשה ל"ט:

אמר ר' לוי כו' שני פעמים כו'. לעיל פרשה ל"ט ושם פירשתיו:

חד אמר למקום שההוראה יוצאה כו'. ונקרא הארץ ע"ש מעלת ההר אשר בה. ואע"פ שעדיין לא נתחדש זה. ה' מגיד מראשית אחרית (נזר הקודש):

שההוראה יוצאה. הוראה תורה לישראל. כי מציון תצא תורה. יורו משפטיך ליעקב. ולשכת הגזית שבה עמדו הנביאים המוכיחים לישראל (רש"י):

למקום שיראה יוצא לעולם. שהשומעין גדולתה של ירושלים מתפחדין עליה (רש"י). או פירושו יראת שמים כי שם שער השמים וממנו יוצא מקור הקדושה ביראת שמים (נזר הקודש):

דכוותה דביר כו'. דר"ח ור' ינאי פליגי נמי בדביר וכן בארון:

דכוותה דביר. דכתיב (מלכים א') ודביר בתוך הבית מפנימה כו' והוא מקום קדשי קדשים:

ח"א מקום שהדברות יוצאות לעולם. כצ"ל ופירושו כי שם היה הארון ומשם היה שומע משה את הקול כדכתיב וישמע את הקול מדבר אליו מבין שני הכרובים. ואע"ג דדביר לא הוה בימי משה. היה היכל לפני שהוא במקום דביר דשלמה. גם בשאר הימים ע"י שהיתה שכינה שם היתה נבואה מצויה בישראל:

וח"א במקום שהדבר יוצא לעולם. כצ"ל וכן הוא בירושלמי ובערוך. ופי' שמשם נענשים אותם שלא קבלו התורה. ודבר פירושו מורא ופחד מענין ידבר עמים תחתינו. או פירוש דבר ממש שנענשו בדבר ממש (יפה תואר):

מקום שהאורה יוצאה לעולם. כצ"ל ופי' כי התורה בתוכו והיא מאירה לעולם כי נר מצוה ותורה אור (יפה תואר):

שיראה יוצאה לעולם. שהעכו"ם יאחזמו רעד מנפלאות הארון וכמ"ש פלשתים אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה. ובירו' גרסי' הכא שארירה יוצאה לעולם. והוא יותר נכון למלת ארון. ופירושו שע"י התורה שלא קבלוה יתקללו כדאמר בשבת פ' ר"ע (יפה תואר):

מורה לעכו"ם. לשון הוראה שיפסוק דינם או לשון יריה. שיורם ויורידם לגיהנם. וגירסת הילקוט שמשם מורה כחץ לעכו"ם:

למקום שהוא ראוי כו'. כלו' שהוא מכוון כנגד מקדש של מעלה. שמפרש מוריה מלשון ראיה:

למקום שהוא מראה לך. היינו שראה ענן קשור בהר כדלקמן בפרשה נ"ו ומפרש מוריה לשון הוריה:

לאתר מרוותא דעלמא. הוא לשון מרות ורבנות של מיני שררות וחשיבות שהיה יוצא משם. כי הבית המקדש נקרא גאון עוזם של ישראל כדפרש"י גבי ושברתי גאון עוזכם (נזר הקודש) ומפרש מוריה לשון מרות ואדנות:

למקום שהקטורת קריבה. שנקרא מוריה ע"ש המור דרור שהיה בתוך סימני הקטורת החביבה מכל הקרבנות (נזר הקודש):

כבר מניתיך וכו'. מאז שבירכו מלכי צדק ניטלה הכהונה ממנו ונתנה לאברהם כדלקמן בויק"ר פ' כ"ה (יפה תואר):

שהקב"ה מתהא כו'. עד סוף הסימן פירשתי לעיל פ' ל"ט סי' י"ב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף