עץ יוסף על בראשית רבה/נד/ד

עץ יוסף על בראשית רבה נד ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אתה נתת לו ז' כבשות כו'. שנענש על שכרת ברית עם אבימלך שהיה עכו"ם. ולכן נענש כמספר הכבשות שהציב למען בריתו וכתב בעל אות אמת שמלת בניו הוא ט"ס וצ"ל כנגד כן מחריבין מבניך כו' והמחריבים יהיו מי שיהיה. ומשום דלעיל מיניה אמר בניו הורגים מבניך כו' ששם היו באמת הפלשתים נשתרבב גם כאן בניו. וכן בילקוט ליתא מלת בניו:

ז' דורות. שמאברהם עד יציאת מצרים ז' דורות כדלעיל סימן ב':

וחפני ופנחס צדיקים הוו. דכל האומר חטאו אינו אלא טועה כדאי' בפרק במה בהמה:

אהל מועד וגלגל כו'. אהל מועד המשכן שהיה במדבר מ' שנה וכשעברו את הירדן הוקבע בגלגל י"ד שנה של כבוש וחלוק. ואחר שחלקו הארץ קבעוהו בשילה. וכשמת עלי ונלקח הארון חרבה שילה ובאו לנוב. כשחרבה נוב בימי שאול באו לגבעון עד שבנה שלמה בהמ"ק ובהמ"ק נקרא בית עולמים שקדושתו קדושת עולם:

ובית עולמין תרין. היינו מקדש ראשון ומקדש שני:

חוזר בשדה פלשתים. לפי שלא עמד ז' חדשים במקום אחד שבתחלה העמידוהו באשדוד ואח"כ בעקרון לכן אמר חוזר:

למה לקו אנשי בית שמש כו'. משום דמיירי בסמוך בארון שנשבה מפרש למה לקו כו':

ע"י שהיו מליזין בארון. פי' קודם שבא הארון היו מליזין לומר שאחר שלא הושיע את עצמו מן השביה אין להם להשגיח עליו להשיבו מיד פלשתים ולפיכך נענשו:

אילו תרנגולתו כו'. ואם בקנינים המדומים כך. עאכ"ו בענין אלהי כמוהו איך לא ימר לבו לבקש אחריו בפיוסים וברצי כסף. ולפי שאנשי בית שמש היו יותר קרובים לפלשתים לפיכך נענשו יותר משאר ישראל. ומסיים אני משגיח עליו להשיבו וליפרע מהמתעצלים בהשבתו. כי די חילול השם במה שאין הארון במקומו:

הושיעה לו ימינו. להכניע אויביו על דרך ימינך ה' תרעץ אויב. ואין זה אלא בהצלת ארון ברית ה' מידם במכת הטחורים:

הה"ד וישרנה הפרות. דמפרש לשון שירה. ואמר שאמרו הושיעה לו ימינו. והיינו כמ"ד בסמוך שאמרו מזמור שירו ליי' שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו (יפה תואר):

מהלכות בישרות. דאין מקרא יוצא מידי פשוטו לשון ישרות שהיישירו דרכם. ודריש תו שהפכו פניהם כלפי הארון ואמרו שירה והיינו דכתיב וישרנה ולא ותשרנה משום דרמיז נמי ביה שירה נאה. ודריש ליה נוטריקון:

שירת הים. דכתיב בה כי גאה גאה. לפי שגאה לשלוח יד בפלשתים ובדגון אלהיהם (רש"י בגמרא):

נאמר כאן הלוך וגעו כו'. שהעי"ן מתחלפת באל"ף שהם ממוצא אחד:

שירו לה' שיר חדש וגו' כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וגו'. שאחר שנפלו ישראל במלחמה ההיא נפלאות עשה השי"ת והושיע לו ימינו וגו' להוציא הארון מיד פלשתים ובזה הודיע ה' ישועתו לעיני הגוים וגו' ומסיים שם יחד הרים ירננו לפני ה' כי בא ארון ה' מארץ פלשתים (רש"א):

הודו לה' קראו בשמו וגו' הודיעו בעמים עלילותיו. שע"י מעשה זה של פלשתים נתודע לעמים עלילותיו שבמצרים כמפורש בענין שאמרו הכהנים והקוסמים לפלשתים ולמה תכבדו לבבכם כאשר כבדו מצרים וגו' הלא כאשר התעולל בהם וגו' (רש"א):

ה' מלך תגל הארץ. דכתיב ביה אש לפניו תלך וגו' וגם כתיב וראו כל העמים כבודו יבושו כל עובדי פסל. וזה נראה בארון שעשה ה' משפט בפלשתים ובאלהיהם (יפה תואר):

שירו לה' כל הארץ. דכתיב ספרו בגוים וגו' נורא הוא וגו' כי כל אלהי העמים וגו' כנגד מה שעשה בהם שפטים. ונוסף על זה מ"ש בו עוז ותפארת במקדשו הבו ליי' כבוד ועוז כנגד הארון דאיקרי עוז (יפה תואר):

ה' מלך ירגזו עמים וגו' יושב כרובים וגו'. שע"י הארון שעליו היה יושב הכרובים תנוט ארץ פלשתים. ואמר בו יודו שמך גדול ונורא וגו' שע"י מעשה זה יודו שמך וגו' כמ"ש מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה וגו' המכה מצרים בכל מכה במדבר (רש"א):

רומי השטה. התרוממי ארון עצי שיטין כלו' שיתרומם ברוב הדרו שמעשהו מהודר מעשה ידי חרש:

המחושקת ברקמי זהב. כלו' הקשורה (מלשון וחשוקיהם כסף) שהוא מקושר בזהב המצופה מבית ומחוץ:

המהוללה בדביר ארמון. בס"ת של משה המונח בתוכה דדביר היינו ספר כמפורש בפ"ב דעכו"ם:

המעולפת. פי' המקושטת:

בין שני הכרובים. וכלו' המקושטת בכתר רוחני של שכינה אשר על גבי הכרובים:

יישר חילכם. יתחזק כחכם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף