יפה תואר על בראשית רבה/נד/ד

יפה תואר על בראשית רבה נד ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שבע כבשות. בלי רצוני. גם בתנא דבי אליהו חושב זאת לחטא ומלאכי השרת קטרגו למה כרת ברית עם אבימלך. ואע"ג דהוא בקש את שלומו ולא ראוי לדחותו מ"מ שבועה זו למה. די היה לו להשבע בלי כריתת ברית אחים. וקרוב יותר לומר כי הקטרוג היה למה לא שאל את פי ה' על זה:

שבעה דורות. ואע"ג דעיכובם במצרים לא בא להם מהפלשתים. אפשר לומר ע"י מה דאיתא במכילתא בשלח כי בני אפרים יצאו שלשים שנה לפני צאתם ממצרים ונפלו בידי הפלשתים על שלא שמרו את הקץ. ובשביל ז' כבשות נגזר שיפלו בידי פלשתים אם לא ישהו ז' דורות. ואע"ג דכבר נגזר עליהם שעבוד ארבע מאות שנה בברית בין הבתרים י"ל דעתה נמנו השנים מלידת יצחק. אבל בלא זה נמנו מקודם מברית בין הבתרים. וכן איתא במדרש אבכיר שבזה טעו בני אפרים. וי"ל עוד כי בלא זה הוליכם ה' מיד ממצרים לארץ כנען. ולא נכשלו בעון המרגלים ובשביל זה נגזר עליהם כי יהיו במדבר ארבעים שנה עד אשר יתם הדור השביעי אשר יצא ממצרים וקם דור השמיני:

ואין אתם משגיחים. בו. אע"ג דיד פלשתים היתה תקיפה ומה יכלו לעשות. מ"מ יכלו לפדותו ברצי כסף. ובפרט אחר אשר כבדה יד ה' באשדודים ויכם בחלי בלי ספק אם בקשו ישראל מהם להשיב את הארון אז השיבו בשמחה:

הושיעה לו. ימינו וגו'. דמשמע שהוא עצמו הושיע לו בימינו במה שהכניע אויביו. וזה היה בהצלת ארון ה' מידם ע"י מכת הטחורים:

ה' מלך תגל הארץ. וכתיב שם את לפניו תלך וגו' [וזה היה בארון כדאיתא בדברים רבה פרשה ז' והיו שני זקוקין של אש יוצאין מבין שני בדי הארון והיו שורפין לפניהם את הנחשים ואת העקרבים] ועוד כתיב וראו כל העמים כבודו יבושו כל עובדי פסל וגו' וזה נראה בארון שעשה ה' משפטים בפלשתים ובאלהיהם. וזה הוא גם הטעם של רשב"י שאמר שירו לה' כל הארץ דכתיב ביה ספרו בגוים וגו' נורא הוא וגו' כי כל אלהי העמים וגו' במה שעשה שפטים בפלשתים ובאלהיהם. ונוסף ע"ז מ"ש עוז ותפארת במקדשו הבו לה' כבוד ועוז. ועוז זה הארון כמו שדריש לעיל לשבי עוזו זה ארון הברית:

ברוב הדרך. שמעשהו מהודר מעשה ידי חרש:

בדביר ארמון. פירש"י ז"ל שס"ת של משה בתוכו וארון מהולל ומפאר במה שבתוכו ופי' לפי' שדביר היינו ספר כדאמרינן התם דקרו פרסאי לספרא דביר. ופי' בדביר ארמון בס"ת שהיה בארמון בהיכל. ובקצת נוסחאות במדרש יש ברביד וכ"ה בא"ש וזה ט"ס ואתי כרבנן בירושלמי שקלים פ"ו דאמרו ארון אחד פעם אחת יצא בימי עלי ונשבה דאלו לר"י בר"א שם דאמר ששני ארונות היו. והארון אשר הס"ת בתוכו היה עומד באוה"מ וזה שהיו שברי לוחות בו היה יוצא ונכנס עמהם איך יקראהו דביר ארמון. כי לשברי לוחות לא יקרא דביר. ויתכן ששבח השיר הזה הוא מצד ד' הסבות. מצד החומר אמר רומי השיטה כי חומר הארון היו עצי שטים מבחר ברושים. ומצד הפועל אמר ברב הדרך שמעשהו מהודר. ומצד הצורה אמר המחושקה ברקמי זהב. ומצד התכלית אמר המהוללה בדביר ארמון שתכלית הכל היא למוד התורה. ולפי שהתורה ממנה נימוסית וממנה אלהית אמר שתורתנו היא אלהית הנאמרת למשה בנבואה מבין שני הכרובים. שע"כ היה שם הארון והתורה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף