עץ יוסף על בראשית רבה/נג/י

עץ יוסף על בראשית רבה נג י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נגמל מיצר הרע. פירוש שנעשה בן י"ג שנה שאז נגמל הנער מיצה"ר שהוא כח התאווה החומרית ונכנס בו כח היצר טוב. ולכן מאז הוא מצווה ועושה. ולשמחה זו עשה אברהם משתה:

נגמל מחלבו. והא דכתיב ויגדל הילד ויגמל. הוא ללמדך שלא נגמל מחלבו קודם זמנו מפני חסרון החלב בהיות שרה זקנה. אלא היה לה חלב רב בשופי ולא גמלתו אלא עד שהיה גדול. ומהאי טעמא נמי עשה אברהם סעודה עבור החסד והנס הנעשה לשרה שאף גם לעת זקנותה היה לה חלב בריבוי ליתן לנער מלא סיפוקו (נזר הקודש):

גדול עולמים. כי לא יתכבד אבינו אברהם במשתה שמנים וענינים השפלים האלה כי אם משתה גדולה בענינה שהיתה השראת השכינה שמה:

ויעש המלך משתה גדול גדול עולמים היה שם. כצ"ל. וכן הוא בילקוט. ור' יהודה ב"מ ס"ל כר"י ב"ס שגדול עולמים היה שם ואמר שזה דכתיב ויעש המלך משתה גדול ג"כ פירושו גדול עולמים (או אפשר שכך צ"ל ויעש אברהם משתה גדול ר' יהודה ב"ס אמר גדול עולמים היה שם כיוצא בו ויעש המלך משתה גדול גדול עולמים היה שם. ותיבות ר"י ב"מ אמר מיותר) ור"ל שבסעודת אברהם נתגלה כבוד גדול עולמים לאות ולמופת שגם הוא שמח בשמחתו. וכן כיוצא בו בסעודת אסתר לכבודה ולפי שהיה צופה ומביט שיבא ע"י הנשואין אלו תשועה לישראל לעתיד בימי המן. וע"ז אמר הה"ד כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב בימי מרדכי ואסתר. כאשר שש על אבותיך בימי אברהם. רמיז על ענין שמחת הסעודה שהיה בימי האבות. והיינו להתגלות עצמו לכבודם בסעודתם מרוב שמחתם בה'. כן יפליא ה' לעשות בשמחת הסעודה והמשתה בימי מרדכי ואסתר. ולמד זאת ממה שבשניהם כתיב משתה גדול. ויהיה פירוש משתה גדול כאילו כתוב משתה גדול בסמיכת ענין. ופי' משתה של גדול העולם. וגדול הוא תואר על הקב"ה:

בימי אברהם יצחק ויעקב. בילקוט ליתא הני תיבות יצחק ויעקב. ועכ"פ ויעקב ודאי מיותר:

א"ר יהודה בר סימון משתה גדול משתה גדולים. ואע"ג דר"י בר סימון גופיה פי' לעיל גדול העולם היה שם קאמר להא נמי. דכולהו איתנהו. ובילקוט גרס הכא ד"א:

פרדה עקרה. מפני שמישמעאל עד יצחק כמה שנים לא הוליד מהגר סבור שכבר פסק כח ההולדה מאברהם ונתעקר:

שפופה. שפלה ונמוכה:

אין יהיב אנא אצבעי עליה אנא פחיש ליה. אם אתן אנכי אצבעי עליו אנא פחיש ליה. ז"ל מת"כ פי' הערוך או חרום או שרוע ת"י או פחיש או פסיע עכ"ל ופי' לפ"ז שאעשנו חרום. אבל אינו בת"י שלפנינו אלא בת"י שלפנינו פי' בו דלקי בחוטמיה. ובעל מוסף הערוך פי' שם שהוא מענין פחסה אע"פ שלא חיסרה (מסכת ע"ז דף נ"ג ע"א) שפירושו שם לא ששברה על שברים אלא מעכה שנמחקה הצורה. וא"כ פירוש מלה זו לשון מיעוך ומחק וכן פחיש דכאן נקרא בשי"ן שמאלי כמו פחיס בסמ"ך:

כי בידך נתתי. ומדלא קאמר אתננו דייק שכבר פסק דינו בשנים קדמוניות והיינו במשתה הזה כדלקמן דברים רבה פ"א:

דאמר רבי לוי לא נדנדה עריסה. כתב בעל מת"כ וז"ל קאי אדלעיל שאמר עוג מתנתו מה היא כו' כלו' שבזהו מאד שהיה כל כך קטן שנדנדה בעריסה כדרך הקטנים שאצלינו. מה שאין כן דורות הראשונים שהיו גדולים ובריאים מקטנותם. וכמו שדרש בפ' ל"ו על כתוב ישלחו כצאן עויליהם עכ"ל. אבל יותר נראה שכך צריך להיות אנא פחיש ליה דאמר ר' לוי לא נדנדה עריסה תחלה אלא בביתו של אברהם אבינו. א"ל הקב"ה מה אתה מבזה כו' (עד) כי בידך נתתי וגו':

א"ר יהושע בר מנחמה. (וכן הוא בילקוט יהושע י"ב) ולא דאמר בדל"ת. כי הוא ענין נוסף והודעה אחרת על מה שלמעלה ממנו ומובא כאן דרך אגב. שאמר לעיל שעוג היה במשתה אברהם מביא מאמר הדומה לזה שלא הוא בלבד היה שם אלא כל ל"א (או ס"ב) מלכים של כנען היו שם. ומביא המאמר על פני כולו עם דברי ר' ברכיה אף שאינו מעניינא דידן כלל. וכדרך המדרשות:

ס"ב מלכים. ובתנחומא סדר מסעי סי' ו' איתא אמר ר' ינאי הכהן ס"ב מלכים היו ל"א ביריחו ול"א בימי סיסרא כו' ע"ש:

הוא ואנטיקיסר שלו. פי' שר צבא והמוסף הערוך כתב שהוא משנה קיסר. ור"ל של"א מלכים הנזכרים בספר יהושע לא היו יושבים בא"י ולא היתה מלכותם במקום ההוא לבד אלא מלכים גדולים היו בארץ וכ"א היה לו עיר בא"י ומושיב בה שר צבא או שני לקיסר. וכיוצא בזה איתא לקמן פרשה פ"ה. וקמ"ל מלך יריחו אחד שנהרג המלך ועוד אחד עמו שהוא נציבו. וכן כלם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף