עץ יוסף על בראשית רבה/מג/ג

עץ יוסף על בראשית רבה מג ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הלילה נחלק מאליו. דה"ל למימר ויחלק עליהם בלילה. אלא ללמדך שגם הלילה נחלק:

נחלק מאליו. המעשה כן היה שעד חצי הלילה הספיק בידו לרדוף אויביו. ונשאר החצי הב' שלא רדף. וזה סימן לבניו שכמו שהוא נצח בחציה. כן יהיו בניו נוצחים במצרים בחציה השני:

יוצרו חלקו. שהקב"ה בכוונה חלקו שהוא היה רוצה לרדוף כל הלילה והקב"ה חלקו כדי שישאר חציו לבניו וכדאמר בשמות רבה פ' י"ז א"ל הקב"ה דייך עד חצי הלילה בא ונחלוק הלילה אני ואתה:

עד חצי הלילה. שיצא ליפול על קדושת שמו כדלעיל סי' ב'. ולכן יהיה חצי הלילה שמור לבניו מדה כנגד מדה:

אביהם יצא כו'. כי כל מה שאירע לאבות סימן לבנים. ולישנא זה ס"ל דאברהם לא יצא לרדוף הרשעים כי אם בחצי הלילה שאז מתחיל הארת הקדושה כמבואר בזוהר (ועי' יפ"ת ונזה"ק):

וכי יש אדם כו'. דאקדים הכאה לרדיפה:

הרוגים היו. שתחלה סר צלם וכאילו מתים. ואברהם גמר הריגתם. ומייתי לדוגמא מאתה אשר הכית רדפו שנאמר על ישראל שהם נרדפים אחרי היותם מוכים מה' אשר נתנם ביד אויביהם שנחשבו ישראל מוכים בשעת הרדיפה:

הה"ד מי העיר. ראיה לדבר כי כבר מסרם ה' בידו. כי הוא העירם לבא ליפול בידו:

של מזרחים. אמרפל מלך בבל וחביריו שבבל מזרחית לא"י:

ויפלו ביד אברהם. והטעם כדלעיל בפרשה מ"ב סי' ג':

חי העולמים שהיה מאיר לו. זה דרש אחר א"ת העיר אלא האיר. והשב צדק (שהוא צדיקו של עולם) יקראהו דרש יקראהו מלשון יקר שהוא נופל על האור כמו אור יקרות (זכריה יד:ו) ור"ל הקב"ה צדיקו של עולם האיר לרגלו פי' בכל מקום שהיה הולך. כדי לפרסם אמונת אלהותו בעולם על ידו בראותם כי שם ה' נקרא עליו:

מזל צדק. כמ"ש (שבת קנ"ו) שצדק הוא מזלו של אברהם:

צדקה היתה צווחת כו'. מפרש צדק היינו הצדקה קראה עליו זכות בכל מקום שהיה הולך שראוי להנצל מאויביו:

יתן לפניו גוים כו'. הוא מייתי עוד ראיה למ"ש שהשי"ת הכניעם והרוגים היו לפני אברהם בלא טורח (יפה תואר):

יתן לפניו גוים ומלכים ירד. וס"ד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו. ופיר' חרבו של אברהם. שאברהם היה משליך עליהם עפר ונעשו חרבות. קש ונעשה חצים:

יתן עפר לא נאמר. ר"ל שלפי דברי ר"י יותר היה ראוי שיאמר הכתוב יתן עפר. אע"כ שפירש הכתוב הן היו משליכים חרבות על אברהם ונעשה עפר כו' ולפ"ז מ"ש יתן כעפר חרבו הוא מוסב על חרב המלכים. וה"ק יתן כעפר חרבו הנטויה עליו על אברהם. וכן קש נדף קשתו הנטויה עליו על אברהם מן המלכים (נזר הקודש) ובשוח"ט מבואר שלרבי נחמיה מ"ש חרבו קשתו שהכוונה על אמרפל שהוא העיקר במלחמה זו כמ"ש לעיל פרשה מ"ב:

יעבור שלום. אורח ברגליו לא יבא. שלא הלך בטבע ההליכה ברגליו. אלא דרך נס. וכדאי' בשוח"ט ק"י כשבא לרדוף אחריהם נקפצה הארץ לפניו ג' מילין:

מיל שנא' אורח כו'. דייק לשון אורח שהוא שם למהלך:

ולא נתאבקו רגליהם. אלא כהולך דרך קרובה מביתו לבית הכנסת:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף