עץ יוסף על בראשית רבה/לג/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png לג TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר' ישמעאל אומר הצדיקים כו'. כצ"ל ותיבת בזכות מיותרת וכן בויק"ר פ' כ"ז ליתא:

ר"ע אומר אלו ואלו מדקדק עמהם מדקדק עם הצדיקים כו'. כצ"ל ול"ג עד תהום רבה. וכן הוא בויק"ר פ' כ"ז. ור"ל שדרש צדקתך כהררי אל לשלם שכר מצוות קלות בין לצדיקים בין לרשעים לאלו בעוה"ז ולאלו בעוה"ב. וכן משפטיך תהום רבה לאלו בעוה"ז ולאלו בעוה"ב (הרד"ל):

וגובה מהם מיעוט מעשים. ומה שנמצא קצת צדיקים טוב להם בעוה"ז אע"פ שאין ספק שקצת חטא בידם. וקצת רשעים בלי שום השפעת טובה בעוה"ז אע"פ שיש בידם קצת מצות. זו משאלת מפני מה צדיק ורע לו צדיק וטוב לו כו' והדברים עתיקים (יפה תואר):

א"ר לוי כו' בויק"ר פ' כ"ז ובמ"ר הגירסא ר"מ. כי רבי לוי הוא אמורא:

משל את הצדיקים בדירתן כו' המשיל ודימה את שכר הצדיקים לדירתן. כמ"ש ובהרי מרום ישראל יהיה נויהם. כי בהרים הוא אויר טוב ויפה. כן רמז הפלגת הצדקה הנעשית להם כהררי אל:

ואת הרשעים בדירתן והמשיל הפלגת עונש הרשעים לעומק התהום כדמיון דירתם בגיהנם בתהום רבה:

הובלתי כתיב כלו' הרי הוא כאילו כתיב (הובלתי שאותיות אהו"י מתחלפים) והוא לשון הולכה שמוליכן לגיהנם וכדמסיק הכא הובלתי רשעים לגיהנם. ועיין שיר רבה פ' י"ד:

מסרס קרא צדקתך על משפטיך כהררי אל על תהום רבה. מה הרים הללו נכבשים לתהום שלא יעלה ויציף את העולם. כך הצדיקים נכבשים על הפורענות שלא תצא ותשרוף העולם. מה הרים הללו אין להם סוף אף הצדיקים אין להם סוף למתן שכרן. ומה הרים הללו נזרעים. כצ"ל (יפה תואר) וכן איתא בויק"ר פ' כ"ז:

מה הרים הללו אין להם סוף. כלומר שגבוהים הרבה:

מעשיהם של צדיקים עושים פירות כו'. עי' בויק"ר דלשון המדרש מבורר יותר ושם נתבאר:

וחמא תמן כו' ראה שם עמודים שהיו מכוסים בטפיסין צ"ל בטפיטין בלע"ז. וז"ל מוסף הערוך פי' בל"י ורומיי מכסה מרוקם עשוי לכסות הכתלים או למכסה סוסים:

יקרשו שלא יהיו נקרשים מחוזק הקור:

מסכן עני:

מכריך היה כורך א"ע במחצלת של קנים. וי"א בחצי מרדעת שמכסין את החמור:

הן דיהבת כו' היכן שאתה נותן טובה אתה נותן בשפע ובמלוי:

הן דמחיית כו' היכן שאתה מכה אתה מכה בכח ובגאות. גיית לשון גודל וגיאות:

ושלח ליה אלכסנדרוס שלח למלך קציא שיבא אליו:

נפק ליה כו' יצא והיה טוען ונושא לו מנחה חתיכות של זהב העשוי בדמות לחם בתוך קערות של זהב. ורמז לו בזה כי הוא נבהל להון בבואו עד אחורי הרי חושך לצבור כל כסף וזהב שבעולם כלחם הנאכל (נזר הקודש):

ולא היה לך מה מיכול וכי לא היה לך מה לאכול בארצך שבאת למקום הזה. א"ל לא באתי רק שאני רוצה לידע היאך אתם דנין. באשר שמעתי שאתם מחזיקים בעמוד הדין והצדק באתי הנה לשמוע יותר דינכם וצידוק משפטכם:

יתיב גביה כו' היה יושב אצלו יום אחד בא אדם אחד והיה קובל על חבירו לפני המלך. ואמר זה האיש מכר לי אשפה כלומר חורבה. ומצאתי בתוכה אוצר ממון:

ההוא דזבין אמר כו' זה שקנה החורבה אמר החורבה והאשפה קניתי והאוצר לא קניתי ואיני חפץ לקבלו מפני עונש הגזל:

וההוא דזבן אמר כו' וזה שמכר האשפה אמר האשפה ומה שבתוכה מכרתי לו ואינני חפץ האוצר מפני עונש גזל:

אמר לחד מינייהו כו' אמר מלכא קציא לאחד מבעלי הדין יש לך בן זכר א"ל הין. ואח"כ אמר לבעל דין האחר יש לך בת אמר ליה הן:

א"ל זילו כו' לכו ויקחו זה את זה הבן לבת ויהיה הממון הנמצא לשניהם:

חמיתיה כו' מלך קציא ראה את אלכסנדרוס יושב ומתמה:

מה אתה יושב ומתמיה וכי לא דנתי יפה:

אילו היה כו' אילו היה דין זה לפני הדיין בארצכם היאך הייתם דנין אותו:

א"ל קטלין כו' היו הורגין זה וזה כלומר את שני בעלי הדין וממון של שניהם היה נוטל המלך ג"כ לקנס. כי כל אוצר טמון הוא למלך. והיה להם להביאו למלך:

אית גבכון מטר נחית יש אצלכם מטר היורד מן השמים:

שמשא דנח השמש זורח:

בעיר דקיק פי' בהמות קטנות:

אלא בזכותא דבעירא להקהות שיניו א"ל שבשביל הבהמה הם חיים:

הה"ד אדם ובהמה תושיע ה'. כצ"ל כדלקמן בויק"ר. והמדרש קאמר לה (יפה תואר):

אדם בזכות בהמה דאל"כ לא הו"ל למנקט אדם ובהמה בחדא מחתא (יפה תואר):

ר"י ב"ס פתר כו' כל דרשא זו בשביל מאמר זה בלבד ששייך כאן. על שבפסוק זה יש צדקה ומשפט הרים ותהום אדם ובהמה וכל דברים אלו כתובים אצל נח:

צדקה שעשיתי כו' הגירסא מגומגמת. והעיקר כדאיתא בויק"ר פ' כ"ז. צדקה שעשית עם נח בתיבה כהררי אל שנא' ותנח התיבה בחדש השביעי על הרי אררט. ומשפטיך שעשיתי עם דורו דקדקת עמהם עד תהום רבה שנאמר ביום הזה נבקעו כל מעיינות תהום רבה וכשזכרתו לא לו לבדו זכרת אלא ויזכור אלהים את כל החיה וגו' ע"ש. כלומר בצירוף זכות הב"ח כדמסיים אדם ובהמה תושיע ה':

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >
מעבר לתחילת הדף