עץ יוסף על בראשית רבה/כד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png כד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


עץ יוסף על בראשית רבה - פרשה כד

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  

א  [עריכה]

פתח הוי המעמיקים כו' משום דבעי למידרש סיפא דקרא ושמעו החרשים דברי ספר זה ספר תולדות אדם דריש לכולא קרא:

לסתיר עצה בהסתר מחשבת הלב:

במחשך מעשיהם בחדרי חדרים בהסתר מעשה הגוף:

לארכיטיקטוס חכם ממונה להעמיד בניני העיר וכן פי' הערוך גדול האומנים שעושה קיטונות וחדרים:

וביבים צינורות ששופכין בהן השופכים:

גבאי גובה מס המלך:

ומפני מה אתם מטמינין כו'. הוי המעמיקים לסתור עצה מה' לסלק ידיעתו באומרם כי אם יש בחירה אין ידיעה הפככם אם כחומר היוצר יחשב כלומר מה שחשבתם שהם שני הפכים אין זה אלא אם כחומר היוצר יחשב לדמות ידיעתו כידיעתינו. אכן אין לדמות צורה ליוצרה. ולגבי היוצר ית' יש לקיים שניהם ואינם הפכים (נזר הקודש):

מדמין הצורה ליוצרה כלפי הסתר מחשבת הלב שהוא מצד הצורה דהיינו הנפש. אמר מדמין הצורה ליוצרה. וכלפי הסתר מעשה הגוף אמר מדמין הנטיעה לנוטעה (נזר הקודש):

ושב לבנון ביהמ"ק שהוא עתה כיער שאינו עושה פרי. ישוב לכרמל הנושא פרי ותבואה. כלו' שישוב לבית מלכות כבראשונה כי בהמ"ק נקרא כסא ה':

לחורשי דבני אינש פי' יתמלא בני אדם כיער מלא עצים:

ושמעו ביום ההוא באותו הפרק תמלא הארץ דעה את ה' ויסתם פי המדברים סרה כי ח"ו אינו יודע נסתרות (נזר הקודש):

ספר תולדות אדם ספר היה לו לאדה"ר שניתן לו מן השמים כדאי' במס' ב"ב פ"ק ובספר הזוהר:

ב  [עריכה]

כתיב גלמי כו' עי' לעיל פ"ח:

אחור וקדם קדם זה מזרח ומערב נקרא אחור ולמקצה וגו' קאי על צפון ודרום. וגם בפי התוכנים נקראו צפון ודרום קצוות (מתנות כהונה):

כפיך וכתיב וימיני טפחה שמים:

דור ודורשיו כו' וז"ש ועל ספרך כלם יכתבו ימים יוצרו ולא אחד בהם וגו'. כל שיוצרו בימים העתידים לא יחסר אחד שלא הראהו והיה נכתב כל אחד על ספר כדאמרי' לדידי חזי ספרא דאדה"ר כו':

דור וחכמיו חכמת אלקות והטבעות הצריכים מאד לידיעת דיני התורה. וסופרים המה חכמי התורה שהם מסבירים התורה שבע"פ שנקראת דברי סופרים ומנהיגים הם הנבונים בעצה בהנהגת האומה:

גולם שראו עיניך כו' כלומר כל הנפשות הכלולים באותו גולם שראו עיניך כבר הם כתובים על ספרו של אדה"ר:

ספר תולדות אדם הוא ספר של אדה"ר שנכתבו בו כל הדורות מיום ברא אלהים אדם וגו':

ג  [עריכה]

מספר תולדות של מטה מספר חיים המיוחד לתולדות של מטה חיי הצדיקים בעוה"ז:

מספר תולדות של מעלה. דהיינו ספר הזכרון המיוחד לצדיקים של מעלה בשכר עוה"ב:

בכ"מ שנא' חי כו' ואף רישא דקרא ימחו מספר חיים מיירי בצדיקים בחיי עוה"ז:

ד"א ימחו מספר כו' והכוונה על סתם חיי עוה"ז. וז"ש מספר תולדות אדם כי בו נרשמו כל יצורי עולם. והנמחק משם נאבד מן העולם (נזר הקודש):

ד  [עריכה]

עם אדם פי' בעבור חטא האדם עשה ריב עם כל הבריות והריב הוא כל הקללות המפורש בתורה על האדם:

עם תולדותיו אלו ישראל שהיו תלוים באיפתו:

כי רוח סערה הבא להחריב העולם:

מלפני יעטוף כו' משלהי ליה בשביל ונשמות אני עשיתי בשביל נשמות ישראל. כ"ש שאתנהג עם הם עצמם ברחמים להוציאם מאפילה לאורה. ואורך הגלות הוא לטובתם:

אמר רב הונא עיין ויק"ר ריש פ' ט"ו וק"ר פסוק הולך אל דרום וירושלמי פ' הרואה. הגירסא א"ר יהושע בר חנניא. ור' הונא הוא בעל המאמר דלקמן שלשה רוחות:

משלהי ליה לשון עייפות וחולשה. ואתה עיף ויגע ת"א ואת משלהי ולעי:

על אותה הספינה מדלא כתיב והאניות (רש"י):

על אותה הבית היה ולכן היה קרוב להטיח דברים מאחר שמאת ה' היתה לו (יפה תואר):

קוזמיקון כולל העולם כולו. כי קוזמי הוא עולם בל' יון:

אלא של אליהו היה כל העולם כמ"ש מפרק הרים ומשבר סלעים משמע הרים וסלעים של העולם:

אין מלך המשיח בא כו' ע' יבמות ס"ב שנאמר כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי וסיפא דקרא דכי לא לעולם אריב הוא (מתנות כהונה):

בספרו של אדה"ר שנרשמו כולם בספרו ברמז:

ה  [עריכה]

ראה ויספרה חד שהוי"ו של ויספרה מחבר תיבת ראה לתיבת ויספרה. וכן תיבות הכינה וגם חקרה מחוברים יחד. ועל ענין האותיות והתיבות והפסוקים והפרשיות שייך לומר ראה ויספרה. והכינה וגם חקרה שייך על תוכן הענינים ופנימותם. ורבי אחא סובר שד' תיבות אלו מורים על ד' ענינים. ולמדנו שמנו נראה וכן נעשה בענין קריאת התורה. שלרבנן די בשני פעמים שישנה בתורה. ולרבי אחא צריך ד' פעמים. וזהו שאמר ויאמר לאדם כו' היינו התורה שנתנה למשה:

ראוי היה אדה"ר כו' לפי שהיה יציר כפיו:

מ"ט זה ספר תולדות אדם הוא הספר תורה שניתן עתה לתולדות אדם היה ראוי לינתן מיד ביום ברא אלהים אדם וגו' אלא שגרם החטא (נזר הקודש):

שש מצות עיין לעיל סוף פרשה ט"ז:

לא לאדם אני נותן ולפיכך הלמ"ד של לאדם קמוצה דכמה פעמים בא הקמץ תמורת חולם:

שיעמדו ממנו י"ב שבטים מ"ט זה ספר כו'. ר"ל מספר זה כלומר מנין י"ב היה ראוי לו ונתן לתולדותיו דהיינו ליעקב (יפה תואר):

ואיך אני נותן לו י"ב אמר לא לאדם אני נותנן אלא לבניו שנא'. (נזר הקודש) דהכא לא שייך כלל קרא ויאמר לאדם. ועיין ביפ"ת ובהאב"א שנדחקו ליישב גירסתינו:

ו  [עריכה]

אלו תולדות כלומר בסיפור זה נזכרו אותן הנקראים תולדות דהיינו הנזכרים מאנוש ואילך. ואין הראשונים תולדות:

ומה הן אלהות (בניחותא) כלומר שנבראו בצלם ובדמות. דבאדם ושת כתיב בהדיא שנבראו בצלם ודמות. וכיון שכלל עמם מתחלה גם לאנוש משמע שגם הוא נדמה להם בצלם ודמות. ועי' לעיל פ' כ"ג סי' ט':

שכל ק"ל שנה כו' עיין לעיל פ"ך:

מ"ד דרוחי דביתא טבין כלומר לכן קלל את שלמה בהם מפני שהם טובים והקב"ה ריחם עליו:

דאינון בישין והקב"ה כעס עליו:

שהן כלים במים במבול אבל שת אנוש נשאר להם פליטה נח ובניו:

ז  [עריכה]

כל האומניות האומניות שהם הכרח תקון העולם אי אפשר להיות זולתם:

וחרשים המה מאדם שתיבת האדם מיותר. לכן פי' מאדם הראשון:

סירגולו של ספר שאין בו מלאכה גורה שנא' זה ספר דהיינו תיקונו וסרגולו הוא תולדות אדם כלו' למוד אדם:

סירגולו שירטוטו:

הדא מסייעא כו' דביום ברוא דבוק עם זה ספר תולדות אדם. ר"ל שביום בריאתו הוליד. וזה ספר תולדו קאי אקין והבל הנ"ל לא על שת והדורות דמפרש ואזיל בתר הכי. ומאמר ויולד בדמותו וגו' דבתריה מילתא באנפי נפשיה הוא:

ג' פלאים לעיל פרשה כ"ב מבואר:

בן עזאי ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד ושם מקדים דברי רבי עקיבא לדברי בן עזאי. כי ר"ע הרב ובן עזאי התלמיד:

זה כלל כו' שלא תאמר הואיל ונתבזיתי וכו' כצ"ל והוא מדברי ב"ע:

זה כלל גדול בתורה פי' עיקר גדול לקיום התורה למה שרוב מה שיחטא האדם הוא במו"מ עם חבירו ובכלל זה הקנאה והכבוד. ועי"ז יתגלגלו עבירה אחר עבירה. אמנם בהזהר האדם בשל חבירו יקיים רוב המצות:

שלא תאמר הואיל כו' שכך מנהג בני אדם כי בבוא עליהם קלון וחרפה נפשם חפצה גם בבזיון וקלון אחרים ויתנחמו גם הם מבזיונם עז"א דע למי אתה מבזה כו' ואף אם חברך עשה לך רעה אל תשיב לו רעה. ובירוש' שם מביא משל על זה שאם היה חותך בשר בידו אחת וחתך את ידו השנית. האם יאמר שינקום מידו האחרת על שחתכה ויחתוך אותה. כך לא יאמר אדם הנה חברי עשה לי רעה אנקום ממנו. הרי בשרך הוא. ולא יתכן לעשות כן:

בדמות אלהים וכאילו מבזה ח"ו דיוקן של מעלה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף