עץ יוסף על בראשית רבה/יט/ח

עץ יוסף על בראשית רבה יט ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אל תקרי וישמעו כו' דרשו אל תקרי וישמעו אלא וישמיעו דהאילנות השמיעו קול שאמרו ה' אלהים מתהלך בגן והיו אומרים הא גנבא דגניב דעתיה דברייה שחשב לגנוב דעתו של מקום שלא ידע בחטאו כאילו אינו רואה ח"ו. לפיכך ה' אלהים מתהלך בגן להודיע לאדם שהוא רואה במעשיו:

ד"א שמע קולן כו' המלאכים השמיעו קול מבשר שה' אלהים בא ומתהלך לאותו שבגן לדונו על חטאו. ומה שדברו הם בזה. היינו מפני שמלאכי השרת קטרגו על בריאתו ואמרו מה אנוש כי תזכרנו. לכן עתה אמרו זה לזה בקול מבשר ה' אלהים הולך לאותו שבגן להפרע ממנו (נזר הקודש):

מת אותו שבגן כאילו אמר מת הולך בגן. כי המלאכים השמיעו ג"כ קול לפני ה' אלהים דרך שאלה אם כבר מת זה ההולך בגן. לקיים מש"נ כי ביום אכלך ממנו מות תמות. או לא:

מת הלך לו אתמהא כלו' כאשר ראו שאין ה' עושה דין באדם הבינו וידעו כי ה' רוצה להאריך אף. וע"ז אמרו מת הלך לו אתמהא. וכי הלך לו גזרת מות אשר גזרת ואמרת ביום אכלך ממנו מות תמות. וכי דבורך בטל ח"ו. ואמרו כן דרך קטרוג באשר נתקנאו בו כאמור (נזר הקודש):

א"ל הקב"ה לרוח היום כו'. תשובה זו הוא בין לר' לוי ובין לר' יצחק. שהשיב להם הקב"ה למלאכים לרוח היום. ודרשינן לריוח היום. שאמר הקב"ה הריני רוצה להרויח לו היום להיות זה מתקיים ביום אחד משלי שהוא אלף שנים. ובכך אין דברי בטל אלא הוא אמת וקיים לעד:

ומניח לבניו שבעים אפשר שהכוונה על דוד המלך כמ"ש במדבר רבה פ' י"ד. ועי' זוהר וישלח דף קס"ח ע"א:

רב אמר כו' זבדי בן לוי כו'. פליגי באיזה צד בא הקב"ה לג"ע לדונו. דרב ס"ל לרוח היום לרוח העולה עם היום דהיינו לרוח מזרחית. וזבדי בן לוי ס"ל דלרוח היום היינו רוח מערבית שהוא שוקע עם היום. ומפרש ע"ז דרב הקשה עליו לדונו במדת הדין כפי טבע רוח מזרחית העולה עם היום והוא חם כי כל שהיום עולה הוא מרתיח. וע"כ דזבדי בן לוי שהקיל בדינו לדונו ברחמים כפי טבע רוח מערבית השוקע עם היום והוא קר כי כל שהיום שוקע הוא צונן (נזר הקודש):

גרעה קומתו כו' דאדה"ר היה גבהו עד לשמים כמ"ש לעיל ריש פ' ה'. וא"כ איך יכול להתחבא. אע"כ שנקטן. ומ"ש ונעשה של ק' אמה כבר למדו זה בפ' י"ב סי' ה' ע"ש:

גרעה קומתו הכוונה הן בקומה גופנית והן במעלת מקומו בהשגה:

בארונות של עץ (לא בארונות של אבנים בכדי שיתעכלו) ומאת ה' היתה זאת להיות זה סימן בחטאו שיבוא לידי מיתה וקבורה בארון עץ. ויש לומר מפני שאותו היום נפלו ממדרגתם העליונה ואין לך מיתה גדולה מזו. וע"כ התחבאו זהו רמז על מיתה גופנית ג"כ שצריך להחביא את הגוף בארונות של עץ:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף