עץ יוסף על בראשית רבה/יט/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png יט TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שיש הילוך לקול. דהלוך זה מוסב אקול. ואע"ג דלא יתכן בו הליכה ממש. מ"מ נקט ביה לשון הליכה דרך השאלה. וכן כיוצא בזה באש. לפי שהקול אינו נשמע מיד בצאתו אל גבול רחוק אלא הולך ממקורו עד שבא למקום השומע. וכן האש (היינו ראיית האש) שיצא ממקומו והולך מרחוק. אינו בא מיד אלא הולך זמן מה עד שבא אל עין הרואה. והאש ממהר בלכתו מהקול. והדמיון מהרעם והברק ששניהם נולדים ברגע אחד. והברק נראה זמן מה קודם הרעם:

מהלך אכ"כ כו' דריש מדכתיב מתהלך בלשון מתפעל משמע כמו מתרושש ומתעשר שעושה עצמו כרש וכעשיר אע"ג שאינו כן. ה"נ לאו הליכה ממש הוא אלא מקפץ והולך שהיה משתמט ועולה בחטא אדה"ר (מתנות כהונה). ויתכן לפרש דדרש לשון התפעל כמו בלשון נפעל. כמו בצל כנטותו נהלכתי (תהילים קט:כג) שחלף והלך ואיננו. וכן מצינו כמה פעמים שבא ההתפעל במקום הנפעל:

מקפץ ועולה שלא עלה בבת אחת אלא היה מתהלך מעט מעט מהארץ עד לרקיע ומרקיע לרקיע:

עיקר שכינה בתחתונים היתה. שמתחלה היה עיקרה בתחתונים ונתפשטו משם ניצוצי אורה למעלה. ואח"כ בחטא אדה"ר נהפך השיטה (נזר הקודש):

כיון שחטא אדה"ר כו' ואע"פ ששב בתשובה שלימה כדאיתא בפ"ב דעירובין. דיה לתשובה שתכפר על העון. לא שתספיק להשיב שכינה למקומה. וכ"ש תשובת קין שלא היתה אלא כגונב דעת כדלקמן סוף פ' כ"ב (יפה תואר):

סדומים כו' ומצרים כו' בפסיקתא הגי' באו פלשתים וחטאו וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה ונסתלקה לשביעי. וזהו כסדר שכתוב בתורה. ועיין בסמוך:

ומצרים בימי אברהם דשטופי זמה היו שחמדו את שרה ולקחה פרעה. ולא דמי לאבימלך שלקחה בחשבו שהיא פנויה וכשידע חטאו שב בתשובה אבל פרעה אף שידע שהיא אשת איש לא היה פורש כדלקמן בפ' מ"א (יפה תואר):

בימי אברהם דאברהם לא נשלם להיות כדאי לעכב השכינה נגד החוטאים עד זקנתו שנסה בעשרה נסיונות (יפה תואר):

עמד משה והורידה כדכתיב וירד ה' על הר סיני. ונאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. אבל האבות אע"פ שהיה עליהם גילוי שכינה. לא היה שכינת קבע (יפה תואר):

צדיקים ירשו ארץ וגו' וישכנו לעד עליה. ולפי הפשט קשה ודומה כאילו כתיב ורשעים לא ישכנו ארץ. והיכן הם שוכנין לכן דורש א"ת וישכנו אלא וישכינו. ואת מי ישכינו לעד עליה פי' לשכינת ה' הנקרא שוכן עד. והוא כאילו כתיב צדיקים ירשו ארץ וישכינו שוכן עליה (יפה תואר) ושמעתי שכך צ"ל לא השכינו שכינה בארץ. אל תקרי וישכנו אלא וישכינו. ומה דאיתא בסמוך וישמעו א"ת וישמעו אלא וישמיעו הוא מיותר. ועל המעיין לבחור:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף