עץ יוסף על במדבר רבה/יג/יז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


במדבר רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על במדבר רבה TriangleArrow-Left.png יג TriangleArrow-Left.png יז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לעשות משפט עבדו. זה המלך:

שאם בא להתגאות כו'. ר"ל שלכן לא הזכירה התורה נשיאותו בכדי שירגיש בזה שאם יתגאה בנשיאות אז אינו נחשב לנשיא שלכן לא כתיב בו נשיא להורות על זה:

וגבוה ממרחק יידע. ומתרגמינן וגותנא מן שמיא רחקין ימאיך. ור"ל שמפרש יידע ייסר כמו ויודע בהם את אנשי סוכות:

שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל. הרי הקערה והמזרק מאתים:

חשבון הגדול. של הסנהדרין בזבולן שהרי הקערה שהיא שלשים ומאה משקלה היא מרמזת כנגד זבולן שהיה חלקו על הים שהוא בדמיון קערה:

מעשה. הכופה את חבירו וגורם לו לעשות מצוה כד"א גט מעושה. והטעם בזה שלעולם יש לסבה יתרון על המסובב. ועיין ב"ב דף ט'. שלמדו שם זה מקרא:

קערה כנגד לחם שהיה מאכילו. הקערה מרמז על לחם כמ"ש לעיל שנאמר בלחם הפנים ועשית קערותיו ותנינן קערותיו אלו דפוסים שהיו עושים בהם לחם הפנים:

מזרק כנגד ימים. כדכתיב השותים במזרקי יין:

ואין כף אלא חף. המדרש הוא על דרך אל תקרי. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו אבל יש להם רשות לחכמים ז"ל לדרוש המקראות בכל ענין שיכולין לדרשן. וסמכו על מה שכתוב אחת דבר אלהים שתים זו שמענו מקרא אחד יוצא לכמה טעמים וכן כתיב הלא כה דברי כאש וכפטיש יפוצץ סלע וכדרשת חז"ל. וסמכו בדרוש זה על לשון חכמים. דבלשון חכמים על כיף ימא כמו על חוף ימא ועיין בספר באר הגולה:

ולזבח השלמים בקר שנים כנגד כו' כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול. שבירכן משה בשני דברים. כי שפע וגו' ושפוני וגו' ונראה שמתיבת ולזבח השלמים כו' עד פר אחד צ"ל לקמן אחר תיבות בממונו של זבולון. ואחר תיבות ושפוני טמוני חול צ"ל ד"א ולזבח השלמים כו':

שאינה באה על חטא. ובתנחומא צו סימן ז' אי' עולה באה על הרהור הלב שנא' (איוב א) והשכים בבקר והעלה עולות מספר כולם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם וע"ש מ"ש ע"ז:

כי שפע ימים יינקו שני ימים. שים גינוסר היה ג"כ בחלק יששכר. ופרש"י בחומש כי שפע ימים יינקו זבולון ויששכר הים נותן להם ממון בשפע:

ספוני זה חלזון. שהוא דבר חשוב. ספוני לשון חשיבות בלשון ברייתא כדפרש"י בגמרא. ובחומש פרש"י ספוני לשון כסוי כמו שנאמר ויספון את הבית. זו חלזון שעולה מן הים להרים וצובעים בדמו תכלת ונמכר בדמים יקרים:

טרית. מין דג שקורין טונינא:

חול זו זכוכית לבנה. ותחלת ברייתה מן החול כדאמרינן פ"ק דשבת. וחול של זבולן חשוב משאר חולות וראוי לזכוכית לבנה (רש"י):

למחזיקים בה זה שבט יששכר כו'. צ"ע דהכא מפרש מחזיקים בה על הת"ח עצמן ותומכיה על המסייעין בידן. ובב"ר פ' צ"ט ובויק"ר פ' כ"ה ובתנחומא סדר בראשית משמע דמחזיקים בה היינו המחזיקים ביד ת"ח:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף