עץ יוסף על במדבר רבה/יג/טו

עץ יוסף על במדבר רבה יג טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הקריב למסעות. קרי ביה הקרב ככתיבתו לשון צווי. ד"א הקריב. כו' ר"ל קרי ביה הקריב בנקודתו ולשון הפעיל שב על משה רבינו שהקריבו בעל כרחו כו':

שקדמני. יהודה למסעות. שמקובל היה בידם סדר הדגלים מיעקב אבינו שסדרן לשאת מטתו. עיין ברש"י פ' ויחי:

ד"א הקריב. כאילו הקריב תחלה. מדלא כתיב והקריב דריש הכי (מת"כ) ועי' בספרי:

לפי שזכה. בעצת הנשיאים. שהוא נתן להם העצה להקריב כדאי' לעיל פ' י"ב:

ומבני יששכר. יודעי בינה לעתים. שיודעים לעבר שנים ולקבוע חדשים. ואומר שרי ביששכר עם דבורה פרש"י שרים שביששכר הם הסנהדראות שעוסקים בתורה יודעי בינה לעתים הם תמיד עם דבורה ללמד בישראל חק ומשפט (ז"א):

ואין ישוב. אלא בתי דינין לפי שהבינה הוא היודע לעבר שנים כו' ובדבר זה תלוי כלל המצות. לכך קאמר עליהם לישוב משפחת הישובי לפי שהיו יודעים לעבר שנים כו':

ויבואו לפניך. כמבוא עם וישבו לפניך. פרש"י וישבו לפניך כאילו הם עמי ע"כ. כלו' כאילו הם ת"ח שנקראים עמי. ומביא עוד ראיה ויעקב איש תם יושב אהלים ופרש"י אהלו של שם ואהלו של עבר והם היו ב"ד. הכא נמי דכוותיה. ועוד ראיה מדכתיב שמח זבולן בצאתך כו' שזבולן ויששכר עשו שותפות כו' והם יושבים ועוסקים בתורה כו' לעבר שנים ולקבוע חדשים שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל (רש"י):

אדומה. תמימה. בלא מום. הכוונה למאי דאי' בילקוט סדר חקת. פרה שומע אני שחורה ולבנה (חצי אדומה וחצי שחורה או לבנה כשרה) ת"ל תמימה לאדמימות. או תמימה למומין. כשהוא אומר אשר אין בה מום הרי מומין אמורים הא מה ת"ל תמימה לאדמומית עכ"ל. וזהו כוונתו כאן אדומה ולא תהיה חצי אדומה וחצי שחורה אלא תמימה באדמומית. גם בלא מום. ובלא נשיאות עול:

אהבו את התורה. וע"כ עמלו לדעת קביעות החדשים והשנים שידעו מזה קביעות המועדים של תורה:

לקרסין. בלשון יוני עת וזמן (מוסיף) וכן פי' הא"א לקרסין לפרקים. ור"ל שידעו והשיגו ברוה"ק גזירת שמים בשינוי העתים עת צרה ופורענות ומקרי הזמנים שהם לפרקים והתפללו (נזר הקודש). ונראה שזהו ג"כ הכוונה באסת"ר ריש פ"ד ע"ש. ודע דבאסת"ר שם אי' לדעת מה יעשה ישראל שהיו יודעין לרפאות את הקירוס וזהו סיום לדעת רבי תנחומא שמפרש יודעי בינה לעתים לקירסין. וכאן מפרש לדעת מה יעשה ישראל באיזה יום יעשו מועדים וזהו סיום לדעת האומר יודעי בינה לעתים לעבורים. ונמצא שחסר כאן הסיום דשם ושם חסר הסיום דכאן:

לעיבורין. פי' לעבר שנים:

שהיא קרויה לחם כו' המשולה ביין כו' כנגד התורה הצריכה להיות אחת. הכוונה דאי' בר"מ פ' צו ופ' עקב מבואר דתורה שבכתב שהוא מצד הימין נמשל ללחם. ותורה שבע"פ:

שהוא מצד השמאל נמשל ליין. והיינו כי לכך נמשלה התורה ללחם ויין כלפי תורה שבכתב ושבע"פ (נזר הקודש):

ומסיימת במ"ם. ה' יברך את עמו בשלום:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף