עץ יוסף על במדבר רבה/יב/טו

עץ יוסף על במדבר רבה יב טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ד"א ויהי ביום כלות. מפרש ביום כלות ביום שכלו הקמותיו כדלקמן:

אותו היום העמידו ומשחו ולא פרקו. ופרש"י מדלא כתיב ביום הקים אלא ביום כלות משה להקים את כו' מלמד שכל שבעת ימי המלואים כו' ואותו היום העמידו ולא פרקו כו':

שבכ"ג באדר התחילו ימי המלואים. נמצא כלו המלואים בר"ח ניסן ובר"ח ניסן היה שמיני למלואים:

התחילו ימי המלואים אהרן ובניו לעבוד ומשכן וכל הכלים לימשח. כן הוא בילקוט:

מנין לפירוקן. פי' מנין ששהיו מפרקין אותו א"ר זעירא ביום כלות. ר"ל מדכתיב ביום כלות ולא כתיב ביום הקים כנ"ל:

בר"ח ניסן הוקם המשכן. פי' בר"ח היה הקמתו לקיום ששוב לא פרקו עד עשרים באייר שנסעה השכינה ממדבר סיני:

בשני נשרפה פרה אדומה. להיות נטהרים לפסחיהם. וקודם לזה לא יכלו לעשותה דבעינן והזה אל נוכח פני אהל מועד וליכא (רש"י בגטין דף ס'):

שהיו כולם טמאי מתים. מהריגת עובדי העגל שלא היו להם במה לטהר כיון שלא נשרפה הפרה עד ב' בניסן אחר הקמת המשכן כמ"ש לעיל (ז"א):

בהזיה מנין שנא' (שם ח') וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת. בתגלחת מנין שנא' (שם) והעבירו תער על כל בשרם. בקרבן מנין שנא' (שם) ולקחו פר בן בקר. כצ"ל. או כך צ"ל בהזיה ובתגלחת ובקרבן מנין שנא' וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וגו' ולקחו פר בן בקר:

ראשון שנמשח היה קודש. מדכתיב וימשח אותו ויקדש אותו בלשון יחיד ה"א דכל אחד ואחד נתקדש תיכף משנמשח. להכי נאמר וימשחם ויקדש אותם בלשון רבים לומר דלא נתקדשו עד שנמשחו כולם:

מאיזה דבר נאמר. כלומר מאי טעמא ולאיזה דבר נאמר:

חזר והיה מושח כולם כאחד. דכתיב ברישא דקרא אותו לשון יחיד משמע שקידש כולם כאחד ואח"כ כתיב אותם לשון רבים משמע שקידש כל אחד בפני עצמו. לכן אמר משהיה כו' חוזר והיה מושח כולם כאחד. פירוש בהעלם אחד בלי הפסק בינתים:

ומשיחה לעה"ב. נ"ל דס"ל לעתיד לבא לא יצטרך למשוח הכלים פעם אחרת. ועיין בספר השרשים להרמב"ן ורמב"ם (ז"ר):

מגיד שבמשיחתן של אלו הוקדשו כל הכלים לעתיד לבא. בילקוט אי' וחד אמר וימשחם משיחה בעוה"ז ומשיחה לעוה"ב כו'. רבי אמר כו' מה ת"ל וימשחם מגיד שבמשיחה של אלו הוקדשו כל הכלים לעתיד לבא. ופי' הז"ר וז"א לעתיד לבא שלדורות א"צ משיחה כדאי' בפ"ק דסנהדרין עכ"ל. לכן גם כאן צ"ל ד"א וימשחם ויקדש אותם מגיד שמשיחתן של אלו כו':

מה ת"ל ויהי המשכן אחד. כיון שמחבר אותם פשיטא שהוא אחד:

משהיה מחבר כל אחד ואחד היה מחבר כולם כאחד. פי' מתחילה חבר ה' היריעות לבד וה' יריעות לבד. ואח"כ חבר השני חוברות כאחד. אבל איפכא לא (ז"ר):

אחד למדידה. פי' שיהיו במדה אחת מכוון (ז"ר):

ואחד למשיחה. פי' שיהיו בשעת משיחה מחוברים:

ר' יאשיה אומר מדת הלח כו'. טעם פלוגתתם הוא דכתיב וימשחם ויקדש אותם. וס"ל לרבי יאשיה אותם למעוטי מדת יבש מבחוץ. ולהכי ממעט מאותם מדת יבש טפי ממדת לח משום דוימשחם גבי כלי המזבח כתיב שהן מדת הלח היינו הין וחצי הין. ומשמע שהיה בהן במדת הלח ריבוי משיחה יותר ממדת יבש. ור' יונתן סבר מדת יבש חול הוא ולא איצטריך קרא למעוטי. כי איצטריך קרא למעוטי מדת לח מבחוץ. ועיין מנחות דף נ"ז ע"ב תוספות ד"ה רבי יאשיה:

תדע לך. דלא נמשחה. שהרי אינן מקדשות מה שבתוכן עד לאחר שנאפו דתנור מקדשן. דתנור היה בעזרה. דכתיב ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרונים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים לה'. הרי אימתי הן לה' לאחר שנאפו שקידשן התנור. אבל מעיקרא לא קדשינהו עשרון שנמדדו בו. ורבי יאשיה דריש בכורים לה' אקודם אפייה קאי (רש"י):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף