עץ יוסף על במדבר רבה/יב/ח

עץ יוסף על במדבר רבה יב ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מצויינים לו במילה. וה"ק שראו הכבוש מפני שהם מצויינים במילה:

ויפול אברם על פניו וידבר אתו אלהים. משמע דעד דלא מל הוי נפיל על אנפוי ומליל עמיה בתר דמל קאים בקיומיה ולא דחיל זוהר ס"ס לך לך. וכן פרש"י בחומש והא דלא כתיב הנפילה עד השתא ללמד על ההפרש שקודם שנימול ולאחר שנימול. שהרי אחר שנימול כתיב ואברהם עודנו עומד לפני ה':

וכן בבלעם אומר. ע' מ"ש בתנחומא ס' נח סי' ה':

נופל וגלוי עינים. ופרש"י בחומש לפי שלא היה בלעם מהול לא היה בו כח לעמוד ולדבר עם הקב"ה מעומד לפיכך נפל:

והיה כהן. פי' האוהב של החנוני. והיה לו טומאה בתוך ביתו של החנוני והיה מבקש החנוני להביאו להאוהב לתוך ביתו. אמר לו הכהן הוא האוהב אם אתה מבקש כדי שאבוא לתוך ביתך שמע לי והסר הטומאה מתוך ביתך. וכשידע החנוני שאין שם טומאה הלך והביא הכהן אל ביתו. ותיבות של אוהבו מיותר. והמשיל את אברהם לחנוני שהיה מכניס אורחים. וא"ת הקב"ה כביכול לכהן:

וכל מעשה בראשית בקומתן נבראו ובצביונם נבראו שנא'. כצ"ל (א"א):

כבני עשרים שנה נבראו. כלו' שלא נבראו כתינוק אלא על מליאתן בצביונם ותוקפם שהיו כבן כ' שנה. וכן כבר נשלמו בדעתם וחכמתם כאילו כבר היו בני עשרים. והילכך נענשו בני יומן:

השלים מעשיו. כלו' עשה שלום בין ההפכים:

כמראה הבזק. ואמרו בחגיגה דף י"ג כאור היוצא כו':

והרקיע. שעל ראשי החיות של שלג:

המשל זה מיכאל כו'. וכן אי' בתנחומא סדר ויגש. אבל בב"ר פ' י"ב אי' המשל זה גבריאל ופחד זה מיכאל. ובאדר"נ פ"ב אי' כקול מים רבים זה גבריאל המלאך. ובתרגום אי' איוב כ"ה על פסוק המשל ופחד עמו מיכאל מימינא והוא דאשא וגבריאל משמאלא והוא דמיא. ובדברים רבה פ"ה אי' הנוסחא הישנה מיכאל כולו אש וגבריאל כולו שלג. וכתב המת"כ והנזה"ק שנוסחא דידן עיקר כי כן מבואר גם בזוהר בכמה מקומות דמיכאל מצד החסד וגבריאל מצד הדין והפחד. ועיין מת"כ בב"ר פי"ב ובדברים רבה פ"ה. ועיין במס' פסחים פ' ע"פ ובתנחומא סדר תצוה:

עמו מושלמים כו'. כצ"ל:

ואית ביה חמש אפין. פי' שיש בקרא חמש תוארים. דהיינו תרשיש וברק לפיד אש ונחשת קלל וקול המון היינו מים. שמשמע ליה דקול דבריו כקול המון פירושו המון ים או המון מים רבים. שיש בו בהמלאך חלק מים רבים. הרי שמקצתו אש ומקצתו מים (יפ"מ). או אפשר שדייק מדכתיב תרשיש ודרשו חז"ל בפ' ג"ה תרי אלפי אמה בים התרשיש (מת"כ):

והרקיע של מים. והא דאמר לעיל סי' זה שהרקיע של שלג. התם ברקיע שעל ראשי החיות שהוא רקיע א'. ומדרש זה ס"ל כמ"ד בב"ר פ"ד שהרקיע אינו אלא של מים:

מעולם לא ראתה חמה פגימתה כו'. מפני דרכי שלום דחלשה דעתה דלבנה אם תראה החמה פגימתה:

לית מזל חמי כו'. פי' אין מזל רואה במה שקודם לו ולעיל ממנו. אלא בזה שלמטה ממנו ור"ל שכולם תקועים בחגורת המזלות וכשהגלגל מתנועע כל אחד רואה של מטה ממנו ולא של מעלה ממנו. וגם זה משום עושה שלום במרומיו כדי שיהא כל מזל ומזל אומר אני הוא הראשון כדאמר בדב"ר פ"ה:

כהדין בר נש דהוא נחית בסולמא הפוך לאחורוי. פי' כאדם היורד מן הסולם שפניו אינו כלפי הסולם אלא לאחור נמצא כל אחד רואה של מטה ממנו ולא שלמעלה ממנו:

והכוכבים של אש. שהם מאירים כאש:

ואפילו בין המכות כו'. פי' לא מיבעי בשעת שלום אלא אפילו בשעה שבאים לעשות דין:

צלוחית של ברד מליאות אש. ונמצא שהאש מבפנים והברד מקיפו מבחוץ. והנה הנס הזה מזולת חבור ב' ההפכים הוא שהאש בתוך הברד הפך הטבע שיסוד האש מקיף ליסוד האויר וליסוד המים וכאן המים מקיפים האש:

פתוכים. פי' מעורבים:

דהדא פרטתא דרומני כו'. פי' קליפות הרמונים שהגרעינין נראין מתוכו:

כהדא עששיתא. תרגום שה"ש נהרין כעששית. והוא כלי שקורין לאמפ"ע שנותנין בו מים ושמן והוא דולק ואין המים מעכבו אף שקצת טיפי מים בתוכו. וכן אע"פ שנתערבו גרעיני הברד וגם חלקי האש מ"מ לא כבה האש:

כהדא שאשיתא דקנדילא. עמ"ש לעיל פירושו דקנדילא. והמת"כ לא דק דקאנדלי הוא כלי שדולקים בו שמן:

מיתה ומתקהלא. מתלקחת דריש נוטריקון מיתה יש אצלו כלו' דבר שהוא היפוכו ומיתתו ואעפ"כ מתקהל ומתקבץ לעשות כו'. והא"א כתב שצ"ל ומתקהא והוא לשון קהיות שינים:

לכך נאמר במלך שלמה. לפי שעושה שלום:

באבנים טובות ומרגליות כך היה אהל מועד מצוין בתכלת ובארגמן. כצ"ל:

והיה אוהבה יותר מדאי והיה קורא אותה בתו. לא זז מחבבה עד שקרא אותה אחותו. כצ"ל (א"א):

מחבב את ישראל קראן בתו הה"ד (תהלים מב) שמעי בת וראי ולא זז מחבבן עד שקרא אותן אחותו. כצ"ל (א"א) וכ"ה בשהש"ר פ"ג סי' כ"א וע"ש:

קונטיסים. פי' בלשון יוני ורומיי עץ ארוך וראשו חד (מוסף הערוך):

ולמתוח. פי' ולפרוס:

במרגליטין. פי' במרגליות ואבן יקרה:

יכול אני. בתמיה:

אני בכבודי. אם לא תכוון כך אני מוחל על כבודי:

מה שלמעלה למטה. ר"ל דוגמת שלמעלה אתה עושה למטה:

סנקליטין. פי' ב"ד שגיאה בתבנית:ממ: התו / אינו חוקי בסוף קישור(ערוך):

העמד אכ"כ. ר"ל שהיה לו לכתוב העמד עצי שטים בלשון ציווי:

באסטרטיא. תרגום אחשדרפני המלך אסטרטילוסי מלכא:

שנא' וקדשתם. לשון קידושין:

ביומא דעלת כלה כו'. ביום שנכנסה כלה לחופתה. ובזוהר שמות (דף ה' ע"ב) מסיים שכינתא דאיהי כלה ע"כ:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף