עץ יוסף על במדבר רבה/ו/ג

עץ יוסף על במדבר רבה ו ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אלא א"כ נמשח שבעה. ימים זה אחר זה. וז"ל הרמב"ם הלכות כלי המקדש הלכה ט כיצד מושחין את הכהן יצק את השמן על ראשו וסך ממנו על גבי עיניו כמין כ יונית כזה ] שנאמר ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אותו לקדשו.

ונתרבה שבעה. פי' שלובש הרבה בגדים היינו שמונה בגדי כהן גדול ז' ימים זה אחר זה.

כהן הדיוט אין נכנס כו'. וז"ל הרמב"ם אין הכהן עובד תחלה וכן כהן גדול אינו עובד תחלה עד שיביא עשירית האיפה משלו ועובד בידו שנאמר זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו לה' ביום המשח אותו. ואם עבד קודם שיביא עשירית האיפה. וכן כהן גדול שעבד בכהונה גדולה קודם שיביא עשירית האיפה עבודתן כשירה עכ"ל. ועיין בסוף פרק התכלת דף נ"א ע"ב ובתוספתא סוף שקלים ובירושלמי פרק ז דשקלים.

היה למד. הלכות עבודה (רש"י).

לעבודה. דבן שלשים לכח.

סימן ברכה. שיתרבה השגתו ויתוסף זכירת לימודו. אז שוב אינו רואה. כי זה סימן ששכחתו מרובה או שקידתו אינו ע"ד האמת והישר. ואז קשה לו עוד לבוא לתכלית האמת.

ג' שנים. בשלש שנים צריך שיהא רואה סימן יפה במשנתו. ובחולין מקשה מלוים ומתרץ שעבודה שאני שהוא קשה ולכן לא ילפינן לימוד מלימוד.

ולגדלם כו'. בחולין מתרץ לתנא קמא שאני לשון כשדים דקליל.

בעירו. דאז הרגיל עצמו בתחלה בעבודת משא העם ואח"כ יבא להעמיס עליו יותר ויותר בדבר נבחר.

מעלין ומושיבין אותו בהר הבית כו'. פי' להיות דיין בהר הבית כשמת אחד מהם. ויושב שם עד שמת אחד משל חיל ומעלין את זה שם. וכולן יש בהם מעלה זה מזה (רש"י).

בחיל. בסנהדרין דף פח וברמב"ם איתא בעזרה.

שהיו שוערים. שאינן עובדים רק עומדים בצבא לשמור פלטין של מלך.

שהיו משוררים. וכדעת ר' יוחנן לקמן סוף סימן יא ע"ש.

לעבוד ולמשא שבעת שהיו מקימין כו'. דרש לעבוד ע"ז שבעת שהיו מקימין המשכן הם היו פורשין כו'. ולמשא הוא הטעינה על העגלות.

על העגלות. מכסהו אלו עורות אלים מאדמים. ומכסה התחש אשר כו'. כצ"ל. וכן הוא בפרש"י בחומש. והיינו דקאמר על מכסה התחש כמשמעו מפני שמכסה הראשון אין מפורש וצריך לדורשו שהוא עורות האילים (רד"ל).

בריה בפני עצמו היה. האי בריה בפני עצמו לא הוי ממש כמו במקומות אחרים. אלא דהיינו ספק כדקאמר ולא הכריעו בו כו' (רש"א).

לפי שעה. ומ"ש ואנעלך תחש היינו נמי בדור המדבר לפי אותה שעה (רש"א).

למדנו שטהור היה. ומסיים בגמרא דאמר רב יהודה שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היה לו במצחו שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרין כו'.

דברי ר' מאיר. לפי הגמרא זבחים דף נ"ט ע"ב צריך להיות דברי ר' יוסי ס"ל דברים ככתבן שלא היה גובהו אלא שלש.

ונאמר להלן רבוע. ר"ל ונאמר במזבח הזהב אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתים קומתו.

אף כאן גבהו שנים ברחבו. הרי עשר אמות. והא דכתיב ושלש קומתו היינו משפת סובב ולמעלה עד מקום הקרנות. ולמטה הימנו שש אמות. וגובה הקרן אמה.

נמצא גובה מזבח מן הקלעים ה' אמות. ואפשר כהן עומד על גבי המזבח ועבודה בידו וכל העם רואים אותו מבחוץ (גמרא).

מה משכן. צריך קלעים לחצר סביביו מוקף גובה עשר אמות דהא הכי הוה גובהה דכתיב (שמות כו טז) עשר אמות אורך הקרש. אף מזבח צריך היקף קלעים עשר אמות. והא דכתיב שגובה הקלעים היה ה' אמות היינו משפת מזבח ולמעלה ר"ל למעלה מן המזבח היה בגובהן ה' אמות. ועי' כל זה בזבחים דף נט ע"ב.

אלו המיתרים. פי' חבלים.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף