עץ יוסף על אסתר רבה/פתיחתא/ה

עץ יוסף על אסתר רבה פתיחתא ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פתח כאשר ינוס איש כו'. משום הא דמסיים שעל ביטול בית המקדש בימי אחשורוש אמרו וי כתיב ויהי בימי אחשורוש, פתח בהאי קרא דדריש ונשכו הנחש על המן ובניו שכתבו שטנה על בית המקדש, ואגב אורחיה דריש כוליה קרא (יפה ענף):

קדמיתא כארי. והיינו בבל שגם כל ד' מלכיות נזכרו בצלם נבוכדנצר, ושם נאמר אנת הוא רישא די דהבא:

לדב כתיב. כי היכי דלא תיקשי האי דקרי הכא למדי דוב אההיא דר' יוחנן זאב ערבות זו מדי, דדוב לחוד וזאב לחוד, הביא מה שאמר ר' יוחנן לדב כתיב דכיון דכתיב דב בלא וי"ו היינו זאב, דזאב ערבות מתרגמינן דיבי. והשתא הוא דעתיה דר' יוחנן ולא קשיין אהדדי (יפה ענף). ובבראשית רבה (צט, ב) גרס ר' חנינא אמר לדב כתיב:

נמר שוקד כו' זו יון. דכתיב וארו אחרי כנמר. ויצדק לומר על עריהם שבימי יון היו ישראל יושבין על אדמתן בארץ ישראל (יפה ענף):

כל היוצא מהנה יטרף זו אדום. למה כי רבו פשעיהם עצמו משובותיהם ובא הבית. כצ"ל. ופירושו על ידי אדומיים יצאו ישראל בגלות:

ובא הבית. סיומא דקרא דכאשר ינוס הוא:

זה יון שכל ימי יון היה הבית קיים. כצ"ל (יפה ענף). וכן הוא במדרש שוחר טוב:

קולה כנחש ילך. קשה הא קרא זה במצרים כתיב. וצ"ע:

תמתי באדום. בשוחר טוב מזמור י"ח (ד"ה אפפוני) ובילקוט (עמוס פרק ה תקמה) מסיים שהיו ישראל מותאמים עמו ומשלימין נפשותיהם על קדושת השם לפי שכמה גזירות נגזר עליהם בימיהם:

בצר לי אקרא ה' בבבל. שהיו בצרות גדולות, מה שאין כן במדי שהיו ישראל מתכבדין על ידי דניאל וחביריו, ומלכי מדי ופרס היו מלכי חסד כדכתיב (יא, א) ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס (יפה ענף):

דאמר רב הונא לגרמיה. פירוש לעצמו. ונראה שאמר פירוש אחר באחותי רעיתי בשם אחד ועל כן אמר כי מאמר זה היה משלו (יפה ענף):

יונתי במלכות יון. בשוחר טוב (שם) איתא אחותי זו בבל, רעיתי זו מדי, יונתי ביון, ולמה קורין אותה יונתי שהיו מקריבין תורין ובני יונה בימיהם, תמתי באדום. וכאן לא הזכיר אלא מאי דצריך לו לענין ישמע מהיכלו קולי (יפה ענף):

הוי ישמע מהיכלו קולי. כלומר שהיכל הקדש היה קיים בימי יון:

זו מלכות אדום. שנאמר בה (דניאל ז, כה) ומלין לצד עלאה ימלל (יפה ענף). עוד יש לפרש כמו שמצינו (תענית דף ח') בימי ר' זירא גזור גזירה וגזור דלא למיתב בתעניתא כו' שלא נתנו להם רשות לזעוק ולשווע להקב"ה שיבטלו מהם הגזירה. ולכן אמר להם ר' זעירא אז שיקבלו עליהם ולכי בטיל גזירה ליתביה. הרי שלא היו רשאים אז לשווע אל ה' בפרהסיא אלא קבלו התעניות והתפלות בלבבם לקיימן בזמן שתתבטל הגזירה מהם, ורק בלבבם צעקו אל ה' ובא שוועתם אל ה':

הארי זה נבוכדנצר. דכתיב (ירמיהו ד, ז) עלה אריה מסובכו:

זה בלשצר. שהיה אוכל ושותה כדוב דכתיב (דניאל ה, א) לקבל אלפא חמרא שתי (יפה ענף):

ובא הבית. זה אחשורוש שבאו לבנות הבית בימיו ונשכו הנחש זה המן. כצ"ל (יפה ענף):

שהיה שף עמא כנחש. פירוש שף מענין תשופנו עקב שהיה מכה עם בני ישראל בלשונו הרע כנחש (יפה ענף). או להכי נקרא נחש לפי שהוא מזרע עמלק ועשו, שהם תחת ממשלת השר שהוא רוכב על הנחש הקדמוני כנודע (נזר הקודש). או צריך לומר שהיה עטה כנחש, פירוש מלשון עטיו של נחש, כלומר שהשיא עצה לאחשורוש:

כתבו אגרא חדא לארתחשסתא. והוא אחשורוש כדאיתא בפרק קמא דמגילה (יא, ב):

ומה כתיב בה. כלומר על ידי שקבל ארתחשסתא זה אחשורוש את דבריהם כתב (עזרא ד, כא) כען שימו טעם לבטלא וגו' (יפה ענף):

מנדה זו מדת הארץ. משום דבההוא איגרתא של רחום ושמשי כתבו די הן קרתא דנא תתבנא, מנדה בלו והלך לא יתנון ואפתום מלכים תהנזיק. מפרש להו הכא לומר שהעמיקו לדבר בנזק המלך שעל כן נשמע אליהם (יפה ענף). ויתר נראה שצ"ל כתבו אגרא חדא על ירושלם לארתחששתא מלכא כנמא וגו' מנדה בלו והלך לא ינתנון ואפתם מלכים תהנזק. מנדה זו מדת הארץ כו', כיון ששלחו שמע וביטל מלאכת בית המקדש, כדכתיב (שם) כען שימו טעם לבטלא וגו', וכיון שראו כך התחילו הכל צווחין וי ויהי בימי אחשורוש:

זו מדת הארץ. שנותנין מס מקרקעות כך וכך לשנה לכל מדת כך וכך מהקרקע. ורש"י פירש מס של בתים. ובפרק קמא דבבא בתרא (ח, א) אמר מנדה זו מנת המלך. ופרש"י מגבת מסים שהם מעלים תדיר על בני המדינה:

זו פרוגינון. הוא כסף גולגלתא. דהכי פירשו בלו בפרק הנזכר (יפה ענף):

זו אנגריא. שעושין באנשים ובבהמות להוליך כלי המלכות ונכסיו ממקום למקום. ובפרק הנזכר אמר והלך זו ארנונא. ופרש"י עישורי בהמות ותבואות מדי שנה בשנה. ורבינו חננאל פירש ארוחת דורון. העובר ממדינה למדינה נותנין לו כל עיר העובר בה ארוחה. ופירושו מלשון ויבא הלך לאיש העשיר (יפה ענף):

אפילו דברים שהמלכות מתפתה. שהם משתעשעים בם היא מזקת. שאינה חפצה שישתעשעו ויתענגו האנשים שאינם משלה, ולזה יגרמו לקלקל השעשועים ההם ממנו (יפה ענף):

בי טיאטראות ובי קרקסאות. בתים שמשחקים בם מיני שחוק בחיות ועופות ובני אדם וכיוצא בהם. ועיין בערוך ערך תאטר וברש"י כתובות (ה, א ד"ה טרטיאות) ובסוף פרק קמא דעבודה זרה (יח, ב ד"ה לטרטיאות. ובתוס' מגילה (ו, א ד"ה טראטריות):

כיון ששלח. פירוש כיון ששלח בנו של המן. וארתחששתא הוא אחשורש כדאיתא בפרק קמא דמגילה (יא, ב) ולקמן פרק א' סי' ג'. שמע המלשינות ובטל מלאכת בית המקדש וכיון שראו הכל כך שביטל מלאכת בית המקדש התחילו הכל צווחין וי ויהי בימי אחשורוש ומצאתי גורסים כיון ששמע שלח וביטל כו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף