אסתר רבה/פתיחתא/ה
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש
|
ה רבי יודא בר"ס פתח (עמוס ה יט) 'כאשר ינוס איש מפני הארי' רבי הונא ור' אחא בשם ר' חמא בר' חנינא:
'כאשר ינוס איש מפני הארי' וגו' זו בבל, על שם (דניאל ז ד) 'קַדְמָיְתָא כאריה'. 'ופגעו הדוב' זו מדי, על שם (שם פסוק ה') 'וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לרוב'. ר' יוחנן אמר 'לדב' כתיב. דא היא דעתיה דר' יוחנן, דאמר ר' יוחנן (ירמיה ה ו) 'על כן הכם אריה מיער' זו בבל, (שם) 'זאב ערבות ישדדם' זו מדי, (שם) 'נמר שקד על עריהם' זו יון, (שם) 'כל היוצא מהנה יטרף' זו אדום.
'ובא הבית' זה יון, שהיה הבית קיים. 'ונשכו הנחש' זו אדום, שנאמר (ירמיה מו כב) 'קולה כנחש ילך', וכן הוא אומר (שיר השירים ה ב) 'פתחי לי אחותי' זו בבל 'רעיתי' זו מדי 'יונתי' ביון 'תמתי' באדום, שכל ימי יון היה בית המקדש קיים והיו ישראל מקריבין בו תורים ובני יונה על גבי המזבח.
ר' פנחס ור' לוי בשם ר' חמא בר חנינא פתרין, כתיב (תהלים יח ז) 'בצר לי אקרא ה'' בבבל. 'ואל אלהי אשוע' במדי. 'ישמע מהיכלו קולי' ביון.
דאמר רבי הונא לגרמיה 'יונתי' במלכות יון, שכל ימי יון היה ההיכל קיים והיו ישראל מקריבין תורים ובני יונה על גבי המזבח, הוי (תהלים יח ז) 'ישמע מהיכלו קולי ושועתי לפניו תבא באזניו' במלכות אדום.
ד"א 'כאשר ינוס איש מפני הארי' זה נבוכדנצר, 'ופגעו הדוב' זה בלשצר, 'ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש' זה המן, שהיה נושף עמא כנחש. הדא הוא דכתיב (עזרא ד ח) 'רחום בעל טעם ושמשי ספרא' - זה בנו של המן - 'כתבו אגרא חדא [על ירושלם] לארתחששתא מלכא כנמא'. ומה כתיב בה (שם פסוק יג) כען שימו טעם לבטלא וגו'. 'מנדה', זו מדת הארץ. 'בלו' זו פרוגינון. 'והלך' זו אנגריא. 'ואפתום מלכין תהנזיק', ר' הונא ורבי פנחס אמרין אפי' דברים שהמלכות מתפתה בהם כגון בי טיאטראות ובי קרקסאות היא מזקת. כיון ששלח שמע וביטל מלאכת בית המקדש וכיון שראו כך התחילו הכל צווחין ווי - ויהי בימי אחשורוש: