עץ יוסף על אסתר רבה/א/יב

עץ יוסף על אסתר רבה א יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מלכתו כתיב. ודרשינן ביה מלאכתו שכסא זו היתה עשויה לו בדמים כדלקמן (יפה ענף). או פירוש מדכתיב חסר לומר שהיה הכסא של אחשורוש חסר ולא היה כשל שלמה [מגילת סתרים]. ובספרים שלנו כתיב מלכותו וי"ו. ואפשר שטעות סופרים הוא במדרש וכך צריך להיות מלכותו כתיב רצה לומר ולא כתיב על כסא המלכות. לכן מרמז בזה שעשה בעצמו את הכסא למלכותו. וע"י כסאו של עצמו הקנה לעצמו את המלוכה:

על כסא. שלמה שהיה בידו מכורש כדלקמן:

קוזמוקרטור. פירוש בלשון יון קוזמו עולם. קרקור תופש [ערוך] ופירושו מולך בכופה. וס"ל להמדרש זה דאחשורוש לא היה מולך בכיפה אבל נבוכדנצר וכורש בתחלתו היה מולך בכיפה ושוב נקטעה מלכותו כדלעיל ס' ה':

וכי איזה כסא היה כו'. צ"ל א"ר אחא וכי איזה כסא היה [דברי הימים ב, ט] ויעש המלך כסא שן גדול והכתיב [מלכים ב' י'] ולאחאב כו' (יפה ענף). וה"פ וכי מאי רבותא דכסא שלמה שלא הניחו לאחשורוש לשבת עליו כי אינו אלא של שן מצופה זהב. ושן טובא שכיח בעלמא מכיון דק"מ בנים שהיו לאחאב הוה להם פלטרין של שן וא"כ מאי רבותיה משום דכאן אמר כסא שן גדול. ומשני שאין מעלתו מצד החומר רק מצד הצורה שהוא כמרכבתו של הקב"ה. וע' עוד לקמן:

כשם שהיו. לו ע' בנים כו' אין ספק שדברי חז"ל קבלה הם שקבלו כך שהיו בני אחאב מאיזבל ע' בנים בשומרון וע' ביזרעאל וקבלה זו אסמכוה חז"ל אקרא זה. וזה שהם דקדקו יתור תיבת בשומרון כי מובן הוא מעניינו של הפסוק במה שאומר וישלח שומרון וגו' ששם היו. לזה אמרו שהכוונה לומר שבשומרון ע' וביזרעאל ע' אחרים. ובזה מובן אומרו בשומרון דלדיוקא אתא [כלי יקר על נביאים ראשונים]:

והכיתי בית החורף. ומשמע ליה דבאחאב מיירי מדכתיב ואבדו בתי השן ובאחאב אשכחן בנין בית שן. ומדכתיב ואבדו בתים רבים משמע דלכל אחד מבניו היה כן (יפה ענף):

ארבעה ב' לחורף ב' לקיץ. דבתי השן רבו עוד ב' לכל אחד:

ששה דוספו בתים ריבה עוד ב' לכל אחד. ומ"ש רבים בבחינת כולם. ומאי דפלגינהו בג' בבי אפשר שחרבנן בשלשה מיני אבוד (יפה ענף):

כטירכי. כדמותו (מתנות כהונה). והמעריך כתב שצ"ל כטיכני. ולשון יוני הוא ופירושו כאומנות:

שש כנגד ששה רקיעים כו'. כנגד שש ארצות דודאי לא אטרח קרא לאשמועינן מספר המעלות אלא שיש בהן רמז מה. וטעם היותן כנגד ו' רקיעים וו' ארצות לפי שישב על כסא ה' המושל בשמים ובארץ וגם שלמה מלך בתחתונים ובעליונים כדאיתא בפרק קמא דמגילה:

הן דמלכא שרי. היינו ערבות שהשכינה שם ביחוד כאומר לרוכב בערבות:

טיטיון. פירוש נסתרת (מתנות כהונה). אבל המעריך כתב שט"ס הוא וצ"ל טימיון והוא כמו טומיקון ופירושו בית המלכות עכ"ל. ובבמדבר רבה פ' י"ב גרס טומיקון. ופירוש היפה ענף מכובד. פירוש אחר כסא של מלך. והכוונה שמפני חשיבותו אינו נמנה עם השאר ולא עשה שלמה מעלה כנגדו כי רב הוא ונורא מאד (יפה ענף). או אפשר שנגד ערבות היה בכסא שלמה מקום מושב המלך. העגול שיושב בו. וכן הוא בש"ר פ' ט"ו. וכן לענין ארצות אין נמנה בחשבון השביעית והוא תבל לפי שהוא רמז אל מקום מושבו בכסא אשר הוא יושב שם לשפוט. וזה גילה בעל המאמר בהביאו הפסוק והוא ישפוט תבל בצדק לומר דכיון דמקום מושב שלמה שעל ו' מעלות בכסא שופט בו והוא דוגמת תבל אינו מן המנין מן הטעם עצמו שלא נכנס ערבות הוא הרקיע השביעי במנין. שתירוץ אחד עולה לשתיהן [כלי יקר]:

כנגד ו' סדרי משנה. כי שלמה בקי בכולם ושופט צדק על פיהן. ועוד לרמוז שע"י התורה מולך כאומר בי מלכים ימלוכו:

כנגד ו' ימי בראשית. שחכמתו של שלמה כוללת בכל מה שנברא בו' ימי בראשית כאומר וידבר על העצים כו':

כנגד ו' אמהות. משום שלכאורה היה בו פגם מצד האמהות כי בא מתמר ומרות המואביה ובת שבע. לכן רמז היותן צדקניות וראוי להתייחס בהן כמו בו' האמהות (יפה ענף):

שהמלך הוא מוזהר. ומצווה עליהם בכל יום כצ"ל כדאיתא בבמד"ר פ' י"ב. ואתא למעוטי מצות כתיבת ספר משנה תורה ומצות קריאת פרשת הקהל שאינן תמידיות בכל יום (יפה ענף):

מצווה. בשורק תחת הצדיק:

הכרוז מכריז. פשוטו כמשמעו כי הכסא מלאכת שמים היה. ובכל בו מצאתי כי הכתובים הללו היו נרשמים בידי האריות שסביב הכסא. וזהו ענין הכרוז (מתנות כהונה):

וכן הוא אומר וידות כו'. גם זה ראיה שהיה עשוי כטירכי מרכבתו של הקב"ה שכאן כתיב מקום השבת ובהקב"ה כתיב יושב בשמים:

בשקיקות. לשון חשק כד"א פקדת הארץ ותשוקקיה. כלומר בדברים של טעם וחזקה שיש עמה טענה. או פירושו כמו ארי נוהם ודוב שוקק (אות אמת):

בכתובת בתי. שלמה נשא בת פרעה:

קוזמיקרטור. פירוש קוזמי עולם קרטור תופש. פירוש מלך בכיפה:

עשה משלו כדמותו. כצ"ל (יפה ענף) :

כתיב וראש עגול כו' גם זה לפרש מעלת כסא שלמה. והיה ראוי להזכיר זה לעיל מקמי וידות מזה ומזה:

קדדתא דדרגיש. על ראש המטה תרגום יונתן דרגישא. ואותן מטות שקורין דרגישא היה עשוי להם בראשם עגול כמין קדירה. וכן עשה שלמה (אות אמת). והיפה ענף כתב שגרסינן כהדא דרגישא קסריסא. וכן אשכחן בירושלמי דפ' מי שמתו גבי איזהו דרגש ערסתא קסריסא. ופירוש מטות של קסרי. והכא נמי פירוש שראש עגול של כסא זה היה עשוי כמו שעושין במטה של קסרי לכבוד ולתפארת:

והארי היה פושט לו יד. שהיה עשוי בסיגנון שבעלותו שם על מעלה הראשונה הארי פושט לו יד ובשניה נשר עד ו' המעלות:

מאחוריו. מאחר הכסא:

ועטרה של זהב נוגע כו'. והא דכתיב ביואש ויתן עליו את הנזר ואת העדות ואמרו חז"ל עדות היא לבית דוד שכל הראוי למלכות הולמתו. ושאין ראוי למלכות אין הולמתו. י"ל דסבירא ליה מדרש זה לא היו מניחים העטרה על ראש המלכים אלא לפי שעה לבדקו אם הולמתו. ואח"כ היו יושבים תחת העטרה שבכסא נוגע ואינו נוגע (יפה ענף):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף