יפה ענף על אסתר רבה/א/יב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

יפה ענף על אסתר רבה א יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מלאכתו כתיב. דדרשינן ביה מלאכתו שכסא זו היתה עשויה לו בדמים כדלקמן:

א"ר אחא וכי איזה היה הכסא ויעש המלך כסא שן גדול והכתיב ולאחאב וגו'. כצ"ל וה"פ דמקשה מאי רבותיה של כסא המלך שלמה שהיה עשוי משן מצופה בזהב הלא שן הרבה יש בתבל. כי לשבעים בני אחאב היה לכל אחד שני פלטירין משן. ומשני כי מעלת כסא שלמה איננה מחומר הכסא רק מהצורה כי הוא היה כמראה מרכבתו של הקב"ה וכדמפרש ואזיל:

הה"ד והכיתי בית החורף וגו'. ומשמע ליה דבאחאב מיירי דכתיב ואבדו בתי השן ובאחאב אשכחן בנין בית השן ומדכתיב ואבדו בתים רבים משמע דלכל אחד מבניו היה כן:

כנגד ששה רקיעים. הטעם שבא לרמז בשש המעלות לשש רקיעים משום ששלמה מלך בתחתונים ובעליונים כדאיתא בפ"ק דמגילה. וכן לרמז כי הוא יושב על כסא ה' המושל בשמים ובארץ וזה הוא הטעם מה שאמר כנגד שש ארצות. וכן מה שבא לרמז כנגד שש סדרי משנה להורות לנו כי הוא מושל ושופט על פי התורה. וגם לששת ימי בראשית כי חכמת שלמה היתה כוללת על כל הנבראים בששת ימי המעשה באומר וידבר על העצים ועל האבנים וגו'. ומ"ש כנגד ו' אמהות משום שלא יאמרו כי יש בו פגם שבא מרות המואביה. לכן אמר כנגד ו' אמהות שגם רות היתה צדיקת כמו אחת משש אמהות האלה:

כנגד שש מצות שהמלך הוא מוזהר עליהם ומצווה בכל יום. כ"ה במ"ר פי"ב. ובא למעט מצות כתיבת ספר משנה תורה ומצות קריאת התורה בהקהל שאינן נוהגות בכל יום. רק פעם אחת או לעתים רחוקים. אבל הנך מצות דמונה פה נוהגות בכל יום. ובשתי הל"ת של לא תטה משפט ולא תכיר פנים נכללו גם השאר ל"ת אשר הם מענין זה. ויש לתת טעם למה יצאו הששה כרוזים כל אחד במעלה אחת ולא יצאו כלם בפעם אחת אם בעלותו במעלה הראשונה או במעלה העליונה. וגם למה בסדר זה ולא בסדר אחר. אבל באמת הכרוזים לפי מדרגות תכונות האדם. הכרוז הראשון היה לא ירבה לו נשים וזה חוש המישוש אשר חרפה היא לאדם משכיל ולא יכשל בה רק העומד במדרגה התחתונה. וכאשר יעלה האדם מעט במעלת החכמה יזהר בזה מנפשו ובא הכרוז לא ירבה לו סוסים אשר הוא מענין ממשלה. ואהבת הממשלה תמצא גם באנשים אשר התרוממו מעט ממדרגה התחתונה ולכן במדרגה השניה בא הכרוז מן לא ירבה לו סוסים. ואח"ז באשר יעלה האדם עוד מעלה במעלת החכמה ויתחבא אל הכלים ולא יאבה בשררה. בכל זאת תמצא בו התשוקה לכסף אשר בזה יוכל לעשות צדקה וחסד. ולהיות בטוח ממחסור ומצוק בימי חייו ולכן במדרגה השלישית נא הכרוז וכסף וזהב לא ירבה לו. ובעלותו למדרגה הד' אז יחשוב האדם לעשות משפט וצדקה בארץ ובא הכרוז לא תטה משפט. ובעלותו למדרגה החמישית אז לא תהיה בו עוד נטיה חפשית להטות משפט. אך פן מפחד ומגור מהנשפט יכיר פניו לכן בא הכרוז לא תכיר פנים ולא יגור מפני איש. ובע ותו למדרגה הששית וסר גם הפחד הזה. אך יש פחד פן אהבת המועיל תעור עיניו. אשר אין איש נקי מזה להלכד באהבת עצמו ולראות המשפט בעינים לא טהורות וע"ז בא הכרוז לא תקח שחד. וכאשר בא לישב נאמר לו דע לפני מי אתה יושב כי בקרב אלהים ישפוט:

ולמה נקרא שמו שישק כו'. לפי הפשט נראה כדעת המפרשים האומרים כי פרעה הוא שם של כל מלכי מצרים (כי פרעה בשפת מצרית הוראתו מלך) וכמו אבימלך במלכי פלשתים וארתחששתא במדי ופרס. ולכל אחד היה גם שם עצם פרטי. כדאשכחן פרעה נכה פרעה הפרע. ולפ"ז גם שישק היה שמו העצמי. אבל דעת חז"ל איננו כן ודרשו פרעה הפרע בש"ר שנפרע הקב"ה ממנו ופרעה נכו שהכישו ארי. ולדבריהם ז"ל האריך ימים הרבה שפרעה שהי' בימי משה עשה עצמו אלוה ועליו נאמר פרעה הפרע משום שאמר יאור לי ואני עשיתיני ואח"כ היה בימי יחזקאל וירמיה שנבאו עליו וזה דבר תימא. ובפר"א איתא שהוא מלך נינוה שעשה תשובה בימי יונה. וגם זה תימא שהאריך ימים עד יונה. ומשום דבעי למימר שנטלו בכתובת בתו הוצרך להודיענו דשישק הוא פרעה כי שלמה הלא לקח בת פרעה. [א"ה המחבר הזה בשיטתו אזיל כי אין לדרש שם עצם פרטי בלי הוכחה לזו וכמ"ש ביפ"ת כמה פעמים. אבל דבריו אינם מוכרחים כלל וגם רז"ל מודים כי שמות כל מלכיהם היו פרעה ובכל זאת דרשו את שמותם העצמי. כי לכל שם עצם פרטי יש ג"כ הוראה מיוחדת למה נקרא בשם הזה. והוא נקרא בשם שישק על שם המאורע הזה אף כי היה באחרית ימיו ועיין בב"ר פ' נח]:

שבא בשקיקות. אין פי' שהשתוקק לעשות מלחמה. כי כל הבאים ללחום הלא משתוקקים לזה. אבל פי' מלשון שוק אשר שמה יסחרו וישאו ויתנו וכמו יום השוק. נקט ליה שוקא. ופי' שבראשונה חפץ לקחת כסף בכתובת בתה. ואח"ז בדרך משא ומתן ומקת וממכר כמו בשוק חפץ לקחת הכסא במחיר זה. וכשלא שמעו לדבריו הביא עמו עם רב ולקח בחזקה במלחמה:

ועשה משלו כדמותו כצ"ל:

כהדא דרגישא קסריתא כצ"ל. וזה כדאשכחן בירושלמי דפ' מי שמתו גבי איזהו דרגש ערסתא קסריתא ופי' מטות של קסרי. וה"נ פירושו שראש עגול של כסא זה היה עשוי כמו שעושין במטה של קסרי לכבוד ולתפארת:

והארי פושט לו יד. כל זה נעשה בחכמת ומלאכת המשקולות:

ועטרת של זהב נוגע ואינו נוגע. והא דכתיב ביואש ויתן עליו את הנזר ואת העדות ואמרו רז"ל עדות היא לבית דוד שכל הראוי למלכות הולמתו ושאין ראוי למלכות אין הולמתו. י"ל בשעה שנעטרו למלוכה שמו את העטרה בראשם לבדקו ולדעת אם הולמתו. ואח"כ היו יושבין תחת העטרה נוגע ואינו נוגע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף