עמק ברכה/סוכה/יז
|
< הקודם · הבא > |
סוכה ד' י"ד: מסככין בנסרים דברי ר"י ר"מ אוסר משום גזירת תקרה. ובגמרא קאמר רב, דדוקא בנסרים שיש בהן ד' טפחים אוסר ר"מ, דרגילין לסכך בהן הבתים, אבל בנסרים שאין בהן ד' כשרה, משום דלא רגילי לעשות בהן תקרה ואין כאן משום גזירת תקרה.
ובהג"מ כתב (הביאו הד"מ בסי' תרכ"ט), דכהיום אפי' בנסרים שאין בהן ד' אסור מדינא לסכך בהן, כיון דבזמן הזה רגילים לסכך בהן תקרות הבית שוב איכא בהם גזירת תקרה. וכעין זה כתב ג"כ הכלבו, הביאו הרמ"א להלכה בסי' הנ"ל, דבמקום שנהגו לקבוע מחצלאות בגגין כעין תקרה, אין מסככין בהן משום גזירת תקרה.
ולענ"ד אינו מובן. דהא ודאי כיון דבזמן חז"ל לא היו רגילין לסכך הבתים בנסרים שאין בהם ד' ובמחצלאות ולא גזרו אז עליהן גזירת תקרה, וא"כ נהי דהשתא נשתנו המנהגים ושפיר שייך בהם השתא גזירת תקרה, מ"מ אין בכחנו לחדש גזירות מעצמנו מה שלא תיקנום חז"ל. וע"כ, נהי דלכתחלה אין לסכך בהן, מטעם הנ"ל, אין זה אלא בתור מנהג, אבל לא מדינא, וא"כ ודאי דאין לפוסלם בדיעבד עבור זה.
וביותר תמוה מה שכתב הב"ח בסי' תרכ"ט על דברי הרא"ש ספ"ק דסוכה (סימן לז), במי שצוה לאומן לעשות לו מחצלת לסיכוך במקום שמנהג אנשי המקום לעשות מחצלאות לשכיבה, דאין מסככין בה מטעם מראית העין, דלא ידעי שצוה לאומן לעשותה לסיכוך ואתו כולי עלמא לסכוכי במחצלאות שלהם העשויות לשכיבה, וכתב הב"ח שם, דמה"ט גם בדיעבד אם סיכך בה הסוכה פסולה, וזה תמוה, מניין לנו לחדש גזירות מה שלא תיקנום חז"ל ולפסול הסוכה גם בדיעבד.