רא"ש/סוכה/א/לז

רא"ש סוכה א לז

פסקי הרא"ש - סוכה < סימן קודם · סימן הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

מתני' העושה סוכתו כמין צריף או שסמכה לכותל ר' אליעזר פוסל לפי שאין לה גג וחכמים מכשירין:

גמ' תנא מודה ר' אליעזר שאם הגביה מן הקרקע טפח או אם הרחיק מן הכותל טפח שהיא כשרה פי' ר"י הגביה שעשה בנין זקוף בגובה טפח והושיב עליו ראשו של שיפוע של מטה והרחיק מן הכותל טפח שעשה סמוך לכותל סכך רחב טפח וסמך עליו ראשו של שיפוע העליון אבל מתוך פרש"י משמע דאותו טפח שהגביה או שהרחיק אפי' הוא אויר חשבינן ליה כסתום מטעם לבוד וכן משמע בירושלמי הלכה א' דגרסינן התם מודה ר' אליעזר לחכמים שאם היתה נתונה על ארבעה אבנים או שאם היתה גבוה מן הארץ טפח שהיא כשרה. אביי אשכחיה לרב יוסף דגני בכילת חתנים בסוכה אמר ליה כמאן כר' אליעזר שבקת רבנן ועבדת כר' אליעזר א"ל בברייתא איפכא תניא ר' אליעזר מכשיר וחכמים פוסלין א"ל שבקת מתני' ועבדת כברייתא א"ל מתני' יחידאה היא דתניא העושה סוכתו כמין צריף או שסמכה לכותל ר' נתן אומר ר' אליעזר פוסל מפני שאין לה גג וחכמים מכשירין. ומיירי בכה"ג דלאחר שנמשך בגובה עשרה יש במשך הסוכה ז' על ז' טפחים ואפשר דאף תחת השיפוע שאינה גבוהה עשרה כשרה מידי דהוה אפסל היוצא מן הסוכה וכיוצא בזה מצינו בפ"ז דאהלות כל שיפועי אוהלים כאהלים אהל ששיפועו יורד וכלה עד כאצבע טומאה באהל הכלים שתחת השיפוע טמאים. טומאה תחת השיפוע הכלים שתחת האהל טמאים טומאה באהל היינו מקום שיש לו לרבע טפח אלמא חזינן כשיש בשיפוע לרבע בו טפח על טפח חשיב כולו אהל ואפי' במקום שאין בו טפח על טפח. כתב רב אלפס והלכתא כרב יוסף וש"מ שהעושה סוכתו כמין צריף פסולה בלשון ישמעאל קורין אותו מזוזיקט"א או שסמכו לכותל כגון שהעמיד את הקורות בארץ רחוק מן הכותל והטה אותה וסמכה לכותל ונמצא שהסוכה אין לה גג שהיא פסולה ואם הגביה את הסוכה מן הקרקע טפח או שהרחיקה מן הכותל טפח כשרה שהרי יש לה גג טפח וש"מ שמותר לישן בסוכה בכילה שאין לה גג אע"ג דגבוהה עשרה ואם יש לה גג אסור לישן בה בסוכה דכיון דיש לה גג הוי ליה כסוכה בתוך סוכה והוא דגבוה עשרה:

מתני' מחצלת הקנים ומחצלת הקש גדולה עשאה לשכיבה מקבלת טומאה ואין מסככין בה עשאה לסיכוך מסככין בה ואינה מקבלת טומאה ר"א אומר אחת גדולה ואחת קטנה עשאה לשכיבה מקבלת טומאה ואין מסככין בה עשאה לסיכוך מסככין בה ואינה מקבלת טומאה ואסקא רב פפא דבקטנה כ"ע לא פליגי דסתמא לשכיבה קאי כ"פ בגדולה ת"ק סבר סתם גדולה לסיכוך ורבי אליעזר סבר סתם גדולה נמי לשכיבה והלכה כת"ק:

גמ' ת"ר מחצלת של שיפה ושל גמי גדולה מסככין בה קטנה אין מסככין בה של קנים ושל חוליות גדולה מסככין בה ארוגה אין מסככין בה ר' ישמעאל בר' יוסי אומר משום אביו זו וזו מסככין בה וכן היה ר' דוסא אומר כדבריו. הרב אלפסי ז"ל לא הביא הך סיפא משום דס"ל דהלכה כר' יוסי ור' דוסא וכן מוכחא סתמא דמתני' דלא מפלגא במחצלת קנים אלא בין גדולה לקטנה. תניא אמר רבי חנינא כשירדתי לגולה מצאתי זקן אחד ואמר לי מסככין בבודיא וכשבאתי אצל אחי אבא הודה לדבריו אמר רב חסדא והוא דלית ליה גדנפא. אמר עולא הני בודייתא דמחוזא אלמלא קיר שלהן מסככין בהן תניא נמי הכי מסככין בבודיא ואם יש לה קיר אין מסככין בה ואע"ג דקא שקיל ליה לגדנפא לא מסככין בה מידי דהוי אבלאות של כלים שאין מסככין בהן. כתב ה"ר ישעיה מטראני אלו המחצלאות שמוכרים התגרים וסתמא לאו לשכיבה עבידי שהן ממלאין אותן צמר וגם עושין מהן מחיצות הלכך לאו בתר עשייתם אזלינן שהאומן אינו עושה אותן אלא למכרן למי שצריך להן כל אחד ואחד לפי צורכו וא"כ אין לילך אלא אחר קנייתה שאם קנאו אדם לשכיבה מקבלת טומאה. ואם קנאו לצורך דבר אחר אינה מקבלת טומאה וא"כ אדם יכול לקנות מחצלת חדשה לשם סוכה ולסכך בה אע"ג דחזיא לשכיבה בתר מחשבתו אזלינן וכיון דקנאה לצורך סוכה וסיכך בה אינה מקבלת טומאה. ולא מיסתבר לי אלא בתר מנהג אנשי המקום אזלינן כדקאמר לא נחלקו ר' דוסא וחכמים על מחצלת אושא שהן טמאות הלכך במקום שנהגו לשכב עליהן אפילו אמר לאומן לתקנו לו לסיכוך אין מסככין בה דמי יודע שאמר לאומן לתקנו לו לסיכוך ואתו כולי עלמא לסכוכי בהו:

הדרן עלך סוכה מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.