עמודי ירושלים/שבועות/ח/א

עמודי ירושלים שבועות ח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וגונב מבית האיש ולא מראש גגו א"ר אלעזר הדא דתימא בגג שאינו מבוצר. עי' בקצה"ח (סי' שמ"ט סק"א) שכ' שהירושלמי הזה הוא דלא כהלכה כו' ע"ש. אולם לפי מה שפי' הפני משה שם דמיירי לעניין הכפל שהשומר שילם והכפל מגיע לו והשומר עדיין לא קיבל כ"א לראש גגו יש לומר דכל הפוסקים מודו לזה:

[כ"י] נאמרה שמירה בשומר חנם כו'. אין משערין אותו אלא בגופו כו'. נ"ב עי' בפ"מ שפירש שרואין אם הוא ראוי לשמירה זו ושמר כפי שהוא ראוי פטור כו' אבל אין משערין אותו באחר כו' הנה בטוח"מ (סי' ש"ג) כתב ואפילו נתן הכספים תחת הקרקע בעומק ק' אמה שא"א לגונבם משם אם לא ע"י מחילות או נס בעידנא דניימו אנשי ונגנב או קפץ עליו חולי ולא יכול לשומרם וכל כיוצא בזה חייב והכי איתא בירושלמי ש"ח כיון ששמר כל צרכו פטור אבל ש"ש אפילו הקיפוהו חומה של ברזל אין אומרים רואין אילו היה שם היה יכול להציל חייב ואם לאו פטור אלא אומרין אלו היה שם היה יכול להציל וראיתי להדרישה שם שכתב בשם הרש"ל. ראיתי נדפס מראה מקום פ' המפקיד וטעות כי לא נזכר שם מש"ש כלל אלא מהירושלמי פ"ב דשבועות ומ"ש אפילו הקיפוהו במחיצה של ברזל ליתא שם אלא הטור מעצמו הוסיף כן בפירושו פירוש הרא"ש אביו ז"ל שדייק כן מהירושלמי עכ"ל אולם באמת צדקו דברי מורה מקום הלז דכן הוא בירושלמי סוף המפקיד בירושלמי כת"י שראה אותו מהר"ם די לונזאנו ונדפס בירושלמי ד' זיטאמיר דשם איתא להאי סוגיא ושם מבואר גם הא דכתב הטור אפילו הקיפוהו מחיצה של ברזל ואינו הוספה מהרא"ש והטור כמו שתשב הרש"ל ועשו"ת שער אפרים (סי' קכ"ב) שהשיג על הרש"ל במ"ש שהרא"ש לא כ"כ שלא ראה דברי הרא"ש בפ' המפקיד ע"ש רק שכ' שמ"ש בשם הירושלמי שבירושלמי שלפנינו ליתא אולם באמת נגלה שכ"ה להדיא בירושלמי ומדברי הטור האלו מבואר דיש ט"ס במ"ש בירושלמי אין רואין אותו כאלו שמר היה יכול להציל חייב שאינו יכול להציל פטור אין אומרין אלו היה שם יכול להציל והוא ט"ס וצ"ל אלא אומרים אלו היה שם היה יכול להציל וגם כאן צריך להגיה כמו שם ומבואר דהפירוש דאין משערין אלא בגופו היינו דאם היה שם בעצמו אז פטור כשלא היה יכול להציל אבל כשאינו שם אף שמשערין שלא היה יכול להציל עכ"ז חייב ולא כהפני משה וגם בירושלמי ב"ק (פ"ט ה"ב) איתא א"ר לעזר כל שמירה שאמרה תורה אפילו הקיפו חומת ברזל אין משערין אותו אלא בגופו לפיכך רואין אותו אם ראוי לשמירה פטור ואם לאו חייב וכ' הפני משה שם וז"ל ר"א דמתניתין הוא ומפרש טעמו דהלא שמור ועומד הוא אלא שהתורה חייבתו וכלומר דמפרש ולא ישמרנו דקרא שאינו מועיל לו שמירה דכיון שהועד אין לו שמירה וכדמסיק כל שמירה שאמרה תורה אינו מועיל אפילו מקיפין אותו בחומת ברזל לשמרו שלא יצא ואין משערין אותו אלא בגופו כלומר לשחטו לפיכך הש"ס קאמר לה מדנקט ר"א אין משערין כו' ש"מ נמי דאם שיערו אותו שא"צ לשחטו אלא ראוי לשמירה הוא עדיין כשישמרו אותו בשמירה מעולה ביותר וסמך ע"ז ולא שחטו ויצא והזיק פטור דבמשערין תלה הדבר עכ"ל ודבריו תמוהין דבמשנה ר"א אומר דאין לו שמירה אלא סכין וכאן אומר שצריך שימור ובאם שישער שיש לו שימור מהני והברור דפירוש הירושלמי דכיון דאמרו לעיל מיניה מסרו לשומר שכר יצא והזיק חייב פירש אחר כך דין שומר שכר שצריך שיהיה בעצמו וכמו שמבואר בירושלמי פרק המפקיד שהבאתי למעלה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף